גשמי ברכה· הרב ברוך הלוי אפשטיין
איכה פרק ב · פסוק יט
קומי רוני בלילה. רגילים אנו להבין השם רנה או הפעל רנן ממובן קול שאון של שמחה ועליצות, שמחת לב ורחבת הנפש, כמו צהלי ורוני (ישעיה י"ב), רני ושמתי בת ציון (זכריה ב'), והרבה כהנה. אבל לפי זה לא יתיחש כאן פעל זה, דכאן המובן. קומי הלילי וספדי בלילה, וכהמשך הכתוב, שפכי כמים לבך, שאי אליו כפיך על נפש עולליך, וכל זה רחוק מרגשי צהלה ושמחה. אבל האמת הוא, כי השם רנה כולל כל עניני תפלה. אף כזו שלא תתייחש כלל לשמחה, ונהפך הוא, כי יבא השם הזה גם במקום דאגה וצער, וכמו תבא לפניך תפלתי, הטה אזנך לרנתי כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו נחשבתי עם יורדי בור וגו' (תהלים פ"ח) וכן, הקשיבה אל רנתי כי דליתי מאוד הצילני מרודפי כי אמצו ממני הוציאה ממסגר נפשי (שם קמ"ב), והנה את כל ענינים אלה הלא תלוה דאגה ומרירות, ובכל זאת נשתמש הכתוב בפעל רנה. וכן, וירא בצר להם בשמעו את רנתם (שם ק"ו), והנה בצר להם בודאי לא שמחו, רק זעקו בתפלה, וזה הוא משום דבא פעל זה גם באופן עצבות ומרירות:
ובאמת מצינו כמה שמות ופעלים שפעמים הוראתם כך ופעמים הפכו ממש, כמו למשל תואר הפעל "אחור" מורה על הדבר הפונה לאחור ולא לפנים, כמו אחור וקדם צרתני (תהלים קל"ט), יסוב לאחור (שם קי"ד), נסגו אחור (ירמיה ל"ח) והרבה כהנה, ולפעמים מורה ההיפך, על זמן העתיד וההולך לפנים. כמו הגידו האותיות לאחור (ישעיה מ"א), מי בכם יאזין יקשיב וישמע לאחור (שם) שבאורם, הגידו המקרים שיבאו בעתיד, ומי בכם יבין מה שיבא לפנים. וכן הפעל "גלה", ענינו ידוע, היפך המכוסה והנעלם, הנסתרות והנגלות (פ' נצבים), גלוי לכל העמים (אסתר ב') והרבה כהנה, ולפעמים מורה מובן הפכי, שהדבר נכסה ונעלם, כמו גלה חציר ונראה דשא, (משלי כ"ז) שפירושו, שחלף ונעלם החציר הנקצר ומתוך כך נראה דשא, וכן גלה כבוד מישראל (ש"א ד') גלה משוש הארץ (ישעיה כ"ד) ומובנם כסוי ונעלם והפעל סקל' ענינו, רגום באבנים, וסקלתו באבנים, ולפעמים מורה השלילה בזה, הסר והרחק אבנים, כמו ויעזקהו ויסקלהו (ישעיה ח') סלו סלו המסלה, סקלו מאבן (שם מ"ב), והשם צמתים' ענינו ידוע, אנשים נפטרים מן החיים, כמו ודורש אל המתים (פ' שופטים), לא המתים יהללו יה (תהלים קי"ב) והרבה מאוד, ולפעמים מורה הפכו, אנשים חיים בעולם, כמו במתי מעט באו אבותינו וגו' (פ' תבא), ויהי מתיו מספר (פ' ברכה), ממתים ידך ה', ממתים מחלד (תהלים י"ז), ועוד הרבה.
(ואמנם נפרדים הם השמות האלה בהוראותיהם עפ"י נקוד המ"ם שבהם, כי מתים' במובן נפטרים נקוד המ"ם בציר"י' וצמתיס שמובנם חיים נקוד המ"ם בשו"א) ומלת הקריאה "אכן", לפעמים בא לקיים ולהחליט הפעולה הבאה אחריו, כמו, אכן יש ה' ה' במקום הזה (פ"ו ויצא), אכן נודע הדבר (פ' שמות), ולפעמים בא להוציא ולשלול את הדבר שהי' מחשב ומשער מקודם, כמו ואני אמרתי נגרזתי, אכן שמעתי וגו' (תהלים ל"א) אני אמרתי אלהים אתם אכן כאדם תמותון (שם מ"ט):
ולפעמים יש הפכים כאלה, אשר אף כי הפוכים הם גם בל שונם וגם בענינם, אעפ"י כן תכליתם אחד, כמו למשל במדת עונשין, מצינו הלשון והסתרתי פני מהם ומצאוהו רעות וגו' (פ' וילך), והרי זה עונש הבא בדרך שלילה, ע"י הסתר פנים, וכנגד זה מצינו, ונתתי את פני באיש ההוא והכרתי אותו וגו' (פ' קדושים), הרי זה עונש בדרך חיובי, במראה פנים, ובכל זאת תכליתם אחד הוא - לעונש:
(ועל דרך זו פרשתי הלשון בתפלת עננו, אל תפן אל רשענו ואל תסתר פניך ממנו, שמבקשים על מניעת שני מיני עונשין, על מניעת עונש בדרך חיובי (ע"ד הלשון ונתתי את פני וגו'). ועל מניעת עונש בשלילה (ע"ד הלשון והסתרתי פני מהם וגו')