גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ
פרק ח - הזורק · דף פב.
בתוס' ד"ה צא כו' ומיהו בקונט' פירש כו' משמע שסובר דבעינן זה בפני זה ומה שפירש ועדיין לא נמסר לה ר"ל שהעדים לא חתמו כו' עכ"ל. לפענ"ד הוא דחוק בפירש"י, אלא נראה דס"ל דכיון דכבר חתמו הצריכים לגט זה בפני זה אין חתימתן בטילה רק הנוסף צריך לחתום בפני הראשונים שלא יטעה שיסבור שא"צ זה בפני זה כי לא ידע שהראשונים חתמו זה בפני זה אבל אותן שכבר חתמו ונצטרפו אין לחוש בהם לטעות, ולהכי כתב רש"י שעדיין לא נמסר שאם כבר נמסר הרי נמסר בפסול וצריך להחזירו לבעל ולחזור וליתנו לכן פירש"י שעדיין לא נמסר כפשוטו, וגם מה שפירש"י הסופר לפענ"ד הוא טעות סופר וצ"ל הבעל והעדים בפנינו, נמצא פירש"י הוא הכרעה בין רבינו משולם לה"ר אלחנן ודו"ק:
סליק פרק שמיני