גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ
פרק ח - הזורק · דף פ.
בתוס' ד"ה ושם עירו כו' אור"י כו' אבל עיר שנולד בה אפי' שינה כשר כיון שא"צ כו' עכ"ל. בפני יהושע הביא הקושיא בשם הגאון מהר"א ברודא דא"כ תיקשי בהיה במזרח וכתב במערב ממנ"פ בלא כתבו אם כשר למה יופסל שינוי ואם פסול ליתני לא כתבו כלל, ועמ"ש בספרי גט מקושר אות ק"ח סק"ו דף נ"ד ע"ג והארכתי שם, ונראה עוד דודאי אין הוכחה דליתני לא כתבו כלל רק בשמות דבעינן לכתבן מן התורה שיהיה מוכיח מתוכו כשיטת התוס', וא"כ בשינה השם הרי אין כתוב השם כלל ופשיטא טפי דפסול בשינוי מלא כתבו דבשינה איכא תרתי לריעותא שאינו מוכיח מתוכו ואדרבה מורה ההיפך שאין זה המגרש, אבל במקום סופר ועדים כשתימצי לומר לא כתבו פסול היינו ע"כ מטעם שלא עשה כתיקון חכמים שעשו חיזוק לדבריהם לפוסלו אפילו דיעבד דאל"כ לא מיקיימא תקנתא דרבנן, וא"כ לא מוכח בכתב המקום רק שטעה די"ל דטעות לא שכיח ולא גזרו ביה רבנן וא"כ אין ראיה מלא כתבו לשינוי ולק"מ ודו"ק, ועמ"ש עוד שם בארוכה באות קי"ז בהג"ה לדחות הך כללא דהיכא דלא כתבו כשר יוכשר גם בשינוי דליתא:
בד"ה מפני מה כו' וא"ת והא אמרינן בפ"ק דע"ז ובגולה אין מונין אלא למלכי יון בלבד עכ"ל. עיין בפ"י שהקשה דאי איפשר לומר שלא היה מונין רק למלכי יון דהא בתשרי מנינן למלכי אומות העולם כדאיתא בריש ר"ה, והוקשה לו הא דבב"ב פ' ג"פ משמע שהיו מונין למלכים שעמדו, ע"ש שהאריך, ולא ידעתי מאי קשיא ליה דודאי בגולה משמע בבבל ולא בארץ ישראל כדאיתא בר"ה דף כ"ד מאי גולה זו פומבדיתא, וכן בסנהדרין ראשי גליות שבבבל, ובגמרא לקמן משמע דגם בבבל כתבו לשנות מלכים כדאיתא לקמן אסטנדרא דבשכר, וכן אמוראי דבבל דאיירי לקמן משמע דאפי' בבל בעינן לשנות מלכים:
בד"ה כי יתביתו כו'. עיין בספרי גט מקושר דף נ"ג באריכות:
בא"ד אך קשה לר"י דבפ' ג"פ משמע דגיטין מאוחרין כשירים כו' עכ"ל. והקשה הפני יהושע עד דמייתו התוס' מרחב"ג לייתי מרבנן דהשיב רבי דאין זמנו של זה כשל זה אלמא מאוחר פסול, ע"ש שהאריך, ולא הבנתי קושייתו דמ"מ סוגיין דעלמא דמאוחר כשר כמבואר בב"ב דף קע"א ע"ב, וא"כ ע"כ ליתא לתשובת רבי, רק התוס' הביאו ראיה דלא תימא דבגט מיפסל טפי מטעם שהקשו התוס' לעיל דף י"ז הביאו מר' חנינא דמשמע אפי' בגט כשר דודאי בגט נמי איירי דעיקר תקנת מקושר אגט היה ובשטרות תיקנו שלא תחלוק בין גיטין לשטרות כמבואר בריש פ' גט פשוט א"כ תקנת רבי היתה על שטרות, מ"מ לדידן דמאוחר כשר בשטרות א"כ ליכא מאן דפליג ארחב"ג לענין גט עכ"פ דאי מאוחר כשר גם בגט כשר, ובהיה במזרח אפילו לדידן עכ"פ פסול לכתחילה כמבואר בתוס' לקמן, ובזה ניחא נמי שדייק בפני יהושע דילמא מאוחר כשר ע"י שליח, ולפ"ז לק"מ דלרחב"ג משמע דמאוחר כשר דומיא דשאר שטרות דכשר לגמרי בלא שליח ואין מקום להקושיא: