אור ברסלב
גרש ירחים פרק ח - הזורק › דף עח.

גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ

פרק ח - הזורק · דף עח.

דף עז:

בתוס' ד"ה כגון כו' וא"ת ותיפשוט כו' עכ"ל איפשר לומר לפי מאי דמקשינן מה שקנתה אשה קנה בעלה ומשנינן בכתב לה דין ודברים מיהו בידה ודאי מתגרשת א"כ בקלתה קשורה יש לומר דהוי כידה ולא צריך לכתוב דין ודברים, וא"כ לא מוכח די"ל דלהכי מוקי בקלתה תלויה או קשורה דכה"ג הוי כידה, ובזה איפשר ליישב פירש"י לקמן דף ע"ט ע"ב דפירש"י אויר כלי אינו קונה והתוס' הקשו מע"ז, ולפ"ז י"ל בתופסת בידה הוי כידה להכי אפי' מאוירא קניא, ע"ש ומ"ש שם ודו"ק וצ"ע:

בד"ה אינו כו'. עיין בספרי גט מקושר:

במשנה היתה עומדת ברה"ר כו'. בסוגיא זו כבר הארכתי ותמצא בהלכות קידושין סימן ל"א בארוכה וקצת נוסף אכתוב:

בגמרא וליחזי הי מינייהו קדים. צ"ע מנ"ל דתיקנו ד' אמות קודם. שבאה המציאה לד' אמות דילמא לא תקינו ד' אמות רק כשבאה המציאה לתוך ד' אמותיו אבל כל שלא באה המציאה לד' אמות לא איכפת לן דטעמא משום אינצויי א"כ די לתקן כשבאה המציאה תוך ד' אמות, אבל שנאמר שאם בא א' קודם לחבירו בד' אמות וכשבאה המציאה בא גם חבירו לד' אמות שיזכה הקודם כיון שעדיין לא היתה המציאה בתוך ד' אמות, וא"כ כשהיה תוך ד' אמות בטרם שזרק הגט י"ל שניהם שוין כיון כשבא החפץ שניהם היו תוך ד' אמות וצ"ע, גם קשה דילמא היה רשות שלו תחילה וכשכבר באו שניהם לד' אמות הפקיר רשותו לרבים, נמצא שבשעת זריקת הגט שניהם תוך ד' אמות ובשעה שהיה רשות של הבעל לא שייכי ד' אמות, גם קשה לי למאי דאיתא בב"מ בנפל אמרינן בנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה דליקני א"כ כיון שהבעל רוצה שתתגרש א"כ לא ניחא ליה שיקנו לו הד' אמות, וא"כ אפי' הוא עומד ג"כ בד' אמות תתגרש דהא לבעל לא ניחא ליה דליקנו לו הד' אמות, מיהו לזה י"ל דלא תיקנו ד' אמות בגט רק דומיא דבמציאה וכיון דבמציאה מסתמא הוה ניחא ליה שיקנו לו הד' אמות גם בגט לא תיקנו שיהיו הד' אמות שלה, ובהכי ניחא מה ששמעתי מקשין דילמא היה אחר תוך ד' אמות ואח"כ באו האיש והאשה בעוד האחר כאן והלך האחר נמצא שהד' אמות נשארו לשניהם, ולפמ"ש נראה דלזה שלא בא החפץ לרשותו לא שייך ביה הקנין ד' אמות כלל דלא איכפת ליה בקנין ד' אמות כיון שהלך לדרכו בטל קנינו לגמרי דלא ניחא ליה דליקני, ואפי' לאידך תירוצא דבב"מ דבשדה דבעה"ב לא תקינו וליתא לתירוצא דבנפילה ניחא ליה דליקני מ"מ פשוט דלא תקינו ליה שיהיו הד' אמות שלו רק בעודנו שם ובאה מציאה אח"כ, אבל אם הלך קודם שבאה המציאה איגלאי מילתא דלא היו הד' אמות שייכים לו כלל והם לזה שבא קודם והמציאה באה בגבולו דאין דעתו כלל לקנות אם לא איתרמי ליה מציאה גם אין לו רשות לעמוד ולהתעכב במקום דריסת רבים, לכן כשהלך לדרכו נשארים הד' אמות למי שקדם לבא בהם מחבירו הנשאר, כן נ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

גרש ירחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה