אור ברסלב
גרש ירחים פרק ה - הנזקין › דף נז:

גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ

פרק ה - הנזקין · דף נז:

דף נז.

בגמרא והיינו דאמר ר"א בחירחורי לשון תחבא. עיין פירש"י דקאי אלעיל ודחוק, לכן נ"ל דקאי אהא אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מזרעו של עשו ואין תפלה מועלת שאין בה מזרעו של יעקב, ועל זה אמר כי קול יעקב מבטל ידי עשו ולכן אמר בחירחורי לשון היינו בתפלה לשון יגעתי בקראי נחר גרוני תחבא ותנצל מידי עשו:.

שם דרש להם הגדול שבהם. הגם שקדם בדרשה מ"מ המתינו עד שקפצו ילדות, ויראה שבתחלה חששו להא משום דאמרינן לעיל דף מ"ה דאין מבריחין את השבויין מפני תיקון העולם, ורשב"ג אמר מפני תקנת שבויין, ומפרש בש"ס איכא בינייהו דליכא אלא חד, ופירש"י תקנת שבויין דת"ק חייש שמא יקצפו על השבויין הבאים ויתנום בשלשלאות ובחריצים ור"ש לא חייש אא"כ יש שבויים אחרים שמא יקצפו השבאים לייסרן ביסורין, וא"כ י"ל דהגדול אף שדרש כן מ"מ אין חיוב שימסרו נפשם וחייש אם יפיל עצמו לים יכבידו על הנשארים לשומרן ולענם שלא יאבדו עצמם לדעת ואחר שקפצו הילדות שאז אין תיקון לאחרים במה שישארו כי יגדל חמת האויב בשביל הילדות אף גם עליהם, וא"כ עכ"פ לא יהיה תיקון לשבויים אחרים מסרו גם הם נפשם, וזהו שאמרו כי עליך הורגנו כל היום שהרגו עצמן לדעת וזה לפי שכבר נחשבנו כצאן טבחה מכורים ביד אויב להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה ע"כ בחרו מות מחיים ולא דמי לדרבי חנינא בן תרדיון דכאן לא ביקשו להטמאות בתועבות השבאים, עיין בתוס':

שם זו אשה ושבעה בניה אתיוהו לקמא. יראה לפי שיש שבעה בחינות בענין עבודת כו"ם והרשע הזה בחן בכ"א בחינה אחת, ואלו הן, א' שכופר במציאות השם לגמרי רק מודה בעכו"ם, הב' שעובד עכו"ם בשיתוף, הג' שמאמין במציאות רק רוצה להמשיך השפע באמצעות המזלות ולזה מקריב קרבנות להמשיך השפע ממקור השפע ע"י משטרי השמים, הד' שעושה כבוד לכו"ם כאשר חשבו עובדי כו"ם כי מגדולת עבד ניכר גדולת רבו כמו שהאריך בזה בעיקרים שזה טעות עובדי כו"ם הגם שמאמינין בסיבה ראשונה, הה' שאין עושה שום מעשה רק דיבור בעלמא ומקבלו באלוה ואומר אלי אתה כדאיתא בסנהדרין דף ס' ע"ב ועל כל אלו יש חיוב מיתה, הו' מלביש ומנעיל לעכו"ם שעובר בלא תעשה, הז' הנודר והמקיים בשמו שהוא ג"כ בלא תעשה כדאיתא בסנהדרין שם במשנה, ולזה בחן בראשון על בחינה ראשונה לכפור במציאות השי"ת והשיב לו אנכי, אח"כ בחן בשני בחינה שניה שיאמין בשיתוף והשיב לו לא יהיה לך אלהים אחרים על פני היינו אפי' שיתוף וצירוף לא יהיה, והשלישי להמשיך השפע ע"י קרבנות השיב זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו בלי אמצעות המזלות, והרביעי שישתחוה לעכו"ם כטעות האומרים מגדולת העבד ניכר גדולת רבו וא"כ הרב חפץ שיעשו כבוד לעבדו עכו"ם באה ממנו התשובה לא תשתחוה לאל אחר ואל תחשוב כי הוא יתברך חפץ שיהיה ניכר גדולת הרב מגדולת העבד העיד הכתוב כי לא כן הוא כי אל קנא הוא ונוקם באומרים כן, והחמישי שיקבלו רק בדיבור לזה אמר שמע ישראל שאנו מצווין לייחד שמו יתברך בדיבור כי אל אחד הוא, והששי ביקש שעכ"פ יעשה איזה כבוד לעכו"ם כי עכ"פ המזלות הם לתשמיש העולם והנאתו לכן השיב לו והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד לגמרי כי המזלות פועלים רק כגרזן ביד החוצב ואין הגרזן ראוי להשתבח כלל לכן אמר אין עוד שום ממשות, והשביעי ביקש עכ"פ שיקיים בשמו של עכו"ם והיינו שישבע וידור בשמו של עכו"ם, ע"ז השיב את ה' האמרת כבר נשבענו להקב"ה ית"ש ואין לנו לקיים בשמו של עכו"ם, ולבסוף ביחנו אפילו בדבר שאינו אלא למראית עין ואמר אשדי לך גושפנקא ועמד התינוק בקדושתו לקדש שמו יתברך ולבזות הקיסר הרשע:

שם אתה עקדת כו' ואני שבעה כו'. לכאורה אברהם עקד בעצמו והיא בגזירת הקיסר, ואיפשר שהיתה יכולה להבריחן או שהיא בעצמה הביאתן ומסרתן לקיסר בראותה כי אין מנוס קדשה הש"י בעצמה במה שהביאתן למסור נפשותן הקדושות וזה ירמוז עליך הורגנו כל היום שמסרנו עצמינו להריגה בעצמינו ואף שאין ראוי לחבול בעצמו מ"מ בהיות כי נחשבנו בלאו הכי כצאן טבחה עשינו מאהבת שמו ית' למסור עצמינו בידים, זכותם יגן עלינו:

תוכן העניינים

גרש ירחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה