אור ברסלב
גרש ירחים פרק ד - השולח › דף לג. מהדו"ת

גרש ירחים· רבי אריה לייב צינץ

פרק ד - השולח · דף לג. מהדו"ת

דף לב: מהדו"ת

בתוס' ד"ה ובי תלתא כו' ואע"ג דמלוה על פה לא גבי ממשעבדי כו' עכ"ל. לכאורה נראה בפשיטות דלעולם לא מצינו שיועילו ג' עדים היכא שאין שנים מועילים וכן היכא דהוי חצי דבר לא מהני עדותן מקרא דע"פ שנים עדים יקום דבר ולא חצי דבר, א"כ דוקא שנים מועילים לעדות והשלישי נטפל קרי ליה במתני' דמכות דף ה' ע"ב, אבל שיועיל עדות שלשה מה שאין מועיל בשנים לא מצינו כלל ולא מהני שלשה רק בתורת ב"ד ואם הלוה בב"ד איפשר באמת גבי ממשעבדי כמו שנראה מדברי בעל המאור בשילהי פירקין דלעיל, גבי המלוה מעות את הכהן ואת הלוי, ועיין בסמוך:

בא"ד אפי' הלווהו בפני כמה עדים כו' עכ"ל. לכאורה יש לומר בפשיטות דבמלוה ע"פ אע"ג דאית ליה קלא מ"מ כיון דקיי"ל המלוה את חבירו בעדים א"צ לפורעו בעדים א"כ ממילא לא מצי גבי מלקוחות דטענינן להו פרעתי, וא"כ הלקוחות יכולין לקנות דמסתמא לא יוכל לברר שלא נפרע, וצ"ל הקושיא מאמר אל תפרעני אלא בעדים וי"ל לזה דתנאי ההלוואה אין לו קול א"כ בסתמא יכולין הלקוחות לקנות דעדים לא מפקי לקלא רק על עיקר ההלוואה ולא תנאי ההלוואה, אבל במוכר שדהו בעדים מסתמא כל זמן שלא טרפו ממנו השדה אינו עומד לפירעון, ואיפשר דקשיא להו מתוך זמנו דקיי"ל אין אדם פורע תוך זמנו ואפ"ה לא גבי ממשעבדי, מיהו י"ל דגם על הזמן לא מפקי לקלא, וא"ש ודו"ק:

בגמרא ובי תלתא אית להו קלא ושמעה וידעה ולא מינסבא. כבר כתבתי במשנה על פירש"י שפירש בפני שלשה ומ"מ פירש מפני תיקון העולם שהשליח שאינו יודע בדבר מוליכו לה ונישאת בו, וכבר כתבנו כמה ישובים, ונראה דרש"י לשיטתיה שפירש בקידושין דף י"ב בהך דנגדיה כרב דרב מנגיד אמאן דמבטל גיטא בשולח גט לאשתו ופגע בשליח ואמר גט שנתתי לך בטל הוא דילמא לא ידעי ביה אינשי דבטליה ושמא יתננו השליח לאחר שביטלו ותינשא בו, ותמהו התוס' אטו ברשיעי עסקינן שיתננו השליח לאחר שביטלו, ונראה ליישב דקשיא ליה לרש"י קושיית התוס' הא רב יוסף ס"ל דביטלו אינו מבוטל, לכן י"ל דלעיל פליגי רב נחמן ורב ששת אם חוזר ומגרש בו ומסיק לרב לרש נחמן חוזר ומגרש בו דגיטא גופיה מי קבטיל, ונחלקו הפוסקים אם ביטל הגט בפירוש אם הוא בטל לגרש בו, והכריע הר"ן דע"כ אינו יכול לבטל גוף הגט דאם יוכל לבטל גוף הגט אמאי באומר גט שנתתי לך בטל הוא חוזר ומגרש בו הא הך לישנא משמע טפי שמבטל גוף הגט אע"כ אינו יכול לבטל גוף הגט, וכן משמע מפירש"י לעיל דאין יכול לבטל גוף הגט, והשתא יש להבין איפכא איך אמרינן באמר גט שנתתי לך בטל הוא שהוא בטל, וקשה איך נימא מזה שביטל השליחות הא משמע שביטל גוף הגט וגוף הגט אין יכול לבטל, וצ"ל דמ"מ כיון שחזינן שחפץ בביטולו שפיר יש לפרשו על השליחות ג"כ, והשתא י"ל שזהו כוונת רש"י שלכך חוששין שיתננו השליח שהשליח יסבור שביטל גוף הגט וזה אינו מועיל, לכן שפיר ס"ל לרב יוסף דאיכא מלקות בפגע בשליח דאילו שלא בפני השליח ס"ל ביטלו אינו מבוטל אלא החשש כשביטלו בפני השליח בזה הלשון יש חשש שיתננו השליח שיסבור ששמע לבטל גוף הגט וזה אינו מועיל, ועפ"ז שפיר י"ל דגם בג' איכא תקנת ממזרים דנהי דשמעה מ"מ איפשר דטעית בשמעה הלשון שביטל הגט וסברה שביטל גוף הגט וזה אינו מועיל ע"פ הדין לכן לא תיקן שלא יוכל לבטל, אבל בפני שליח לא תקינו אע"פ שאיפשר שיטעה השליח ג"כ מ"מ לא שכיח שיתננו השליח אחר שידע שביטל אפי' תהיה הכוונה על גוף הגט, וגם באמת אפי' בפני השליח אסור רק שלא הפקיעו הקידושין בזה אפי' לרשב"ג, ועיקר תקנת ר"ג על שלא בפני השליח, ובזה ודאי י"ל אע"ג דשמעה מ"מ סבורה שהביטול על גוף הגט וזה אינו מועיל ושפיר שייך תקנת ממזרים גם בג', אלא דהכא מפרשינן לריש לקיש דס"ל משום תקנת עגונות היינו משום דבג' ליכא תקנת ממזרים והיינו דס"ל נמי כרב ששת דאינו חוזר ומגרש בו שביטל גוף הגט א"כ בשמעה לא מינסבא, והשתא פירש"י שפיר לדידן דקיי"ל כרב נחמן דאין גוף הגט בטל ואנן קיי"ל שנים שדנו אין דיניהם דין ע"כ בשלשה קאמר ומ"מ שייך ביה תקנת ממזרים שאף אם תשמע הקול סבורה שביטל גוף הגט וזה לא מהני ושפיר שייך תקנת ממזרים ור' יוחנן דסבירא ליה בפני שנים ע"כ גם בהא כרב ששת ס"ל דיכול לבטל גוף הגט:

בתוס' ד"ה ואפקעינהו כו' הקשה ה"ר שמואל א"כ יחפה כו'. לכאורה אין לחוש שיעשה כל בעילותיו בעילת זנות, מיהו בארוסה קשיא ליה שפיר:

בא"ד דאל"כ נזיר שהיה שותה כו' אל תשתה אל תשתה כו'. והקשה המהרש"א למה לא מייתי משתיה ראשונה, ואיפשר דפעמים מחייב עצמו מלקות ליפטר מכרת שנתחייב על עבירה אחרת, וא"כ אין לחוש שישאל מסתמא שרוצה ללקות, אבל בשונה כמה פעמים מסתמא אין כוונתו לכך:

בד"ה רבי סביר עדות כו' דיכול לבטל אפי' בפני אחד כו' עכ"ל לכאורה י"ל בפשיטות דיכול לבטל בפני האחד לבד דאע"ג דצריך עדים על הביטול מ"מ השליח לא יתננו שהרי השליח יודע בעצמו שביטל, ואיפשר לומר דאם ביטל בפני אחד מהם אין לומר שביטל כולם שהרי אם יכתבו הנשארים לא יהיה זה נאמן שביטלו א"כ אין ביטולו רק לזה שביטלו בפניו, לזה כתבו בפני א' והיינו שנים בצירוף השליח דשליח נעשה עד, וזה שכתבו א"נ אפי' לא מהני בלא שנים היינו אם אין השליח נעשה עד, ובזה יובנו דברי רש"י שפירש יכול לבטל ולומר לשנים מהם אל תכתבוהו ומאי בעי רש"י בזה אלא כוונתו דאם ביטל בפני א' ודאי לא בטלו כולם שהרי לא יועילו דבריו אם ינתן לה הגט אח"כ ודו"ק, ועיין בחידושים ישנים הכל באריכות, ועיין בסמוך:

תוכן העניינים

גרש ירחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה