גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
תענית · דף יט.
רש"י ד"ה המיטרפת וכו' כדמפרש בפרק שלמעלה. לא הבינותי דמאי אולמיה דשם מהך דהכא הא גם שם ליתא בגמרא אלא ברש"י ונ"ל דקאי אמ"ש לעיל מתריעין בענינו ואהא כ' כדמפרש בפרק שלמעלה בגמרא שם שופרות בשבת מי איכא וכו' ע"ש וצ"ע:
שם ד"ה מרוב גשמים לאו וכו'. נ"ל דאין כוונתו הא דאמר לעיל במשנה וכן עיר שלא ירדה עלי' גשמים דהתם לא משמע דבעיר שירדה גשמים ירדה שמקלקל התבואה דא"כ לא הי' צריך לטעמא שאותה עיר שלא ירדו גשמים תלך לקנות באותה העיר הא בלא"ה כאן מתקלקל התבואה וע"כ במשנה הפירוש שבאותה העיר ירדו כתיקונם אלא כוונת רש"י על הפסוק והמטרתי דאמר רב יהודה שתיהן לקללה ור"ל שגם בעיר שירדו גשמים אין כוונת הפסוק שירדו כתיקונם אלא דאפ"ה יהי' שם רעב ע"י שיבאו שם לקנות מעיר שלא ירדו אלא שגם בעיר שירדו בעצמה יהי' קללה שיהי' גשמים מרובים שמקלקל התבואה והמשנה לא הביאה הפסוק אלא דמשמע ממנו שגם ממה שלא ירדו גשמים בעיר אחרת הוא הפסד לעיר זו ונ"ל שזהו כוונת רש"י (דף כ' ע"א) ד"ה שתיהן לקללה אקרא קאי ר"ל דרב יהודה לא קאי על עיר שלא ירדו גשמים דמתניתין לא מיירי מזה אלא דבעיר שירדו גשמים ירדו כתיקונם לברכה ודו"ק:
שם ע"ב):
ד"ה דאתיא ניחא וכו' ומיטרא רזיא לאילני. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מה"ד דאתיא וכו' וקאי אלקמן דאתיא רזיא וניחא:
שם ד"ה בפרוס הפסח בימי הפסח. הס"ד ואח"כ מה"ד על בורות וכו': (שם) ד"ה אפילו בשביעית וכו' שהגשמים אין מועילין וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה רשב"ג וכו' ואף על הספיחין וכו'. מפירושו נראה שמפרש דספיחין סוף דברי רשב"ג הוא אכן מלשון הגמרא הי' אפשר לפרש דמתריעין על הספיחין הוא ענין בפ"ע וד"ה הוא ומדברי התוס' משמע דלא גרסי כלל על הספיחין ומ"ש התוס' הם הספיחים היוצאין מהם לא ידעתי למה דבאילנות היו יכולין לפרש גוף הפירות ואפשר שהוא לאו דוקא וצ"ע: