גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
תענית · דף טז.
ד"ה למתבייש וכו' הם מתביישים מאחרים וכו' לא מתביישי וכו'. עיין במהרש"א ומבואר מדבריו שפירש דברי רש"י דמשום חשיבותם מביישים אותם בנתינת אחרים ושאר ב"א שאינם חשובים אין מביישין אותם בנתינת אחרים אכן לענ"ד הפירוש דמשום חשיבותם מיחשב זה ביוש גדול להם במה שמתביישים מאחרים אבל שאר ב"א אין נחשב להם לביוש טפי ע"י אחרים מע"י עצמם ונתיישבה קו' מהרש"א ודו"ק:
שם תוס' ד"ה אפר וכו' עפר סתם. נ"ל דר"ל גם אפר סתם בכלל דלענין לזכור עקדת יצחק בעינן דוקא מעצמות אדם:
שם ד"ה הר וכו' המוריה זה סיני וכו' נ"ל דזה קאי אמ"ד שיצא ממנו מורא:
שם ד"ה אדם שיש לו צורה וכו' להמריך הלב. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מה"ד ופרקו נאה וקאי אלקמן ע"ב: