גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קנד.
ד"ה בלאו נמי וכו' א"ש דכל, היכי וכו' כצ"ל:
שם ועוד הי' רגיל וכו' בממון ולבן גרושה וגלות וכו' עיין במהרש"א עד אבל בממון וכו' ר"ל ביחד וכו'. ולא ידעתי אמאי הי' אפשר לומר בממון דלא תענה לאזהרת כאשר זמם גם לא ידעתי מי דחקו לזה ולענ"ד אפשר לפרש בפשיטות דמ"ש התוס' כאלו נכתב אבן גרושה ואגלות באו לתרץ אמאי מודו רבנן דלקי כשמעידין שבן גרושה הוא או שחייב גלות ואח"כ באו לתרץ מה שהקשו דל"ל לרבנן כדי רשעתו דלא לקי ב' בממון תיפוק לי' דלא תענה לאזהרת עדים זוממין לכן כתבו וכאלו נכתב לא תענה שקר בממון וכו' ר"ל כמו דאמרינן כאלו נכתב לא תענה שקר בבן גרושה וגלות ה"נ אמרינן כאלו נכתב לא תענה שקר בממון לכן לולי כדי רשעתו לא הוי פטרינן להו מטעם דלא תענה נאמר לאזהרת עדים זוממין דהא בממון א"צ לאזהרה ולכן אצטריך כדי רשעתו ולזה כתבו ולכך הי' ראוי ללקות עליו ר"ל לולי כדי רשעתו ודו"ק: