גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קל:
גמרא אלא ברצון ר"ש וכו'. עיין מהר"ם עד דא"כ תקשה וכו' כצ"ל. לכאורה אינו מובן דאכתי אפשר לומר שלא ברצון ר"א דלא שרי אלא כשא"י להביא בהיתר גמור אלא ברצון ר"ש שמתיר דרך גגין חצרות וקרפיפות אפילו שלא לצורך מצוה ונ"ל דלא משמע לי' דר"א אוסר כשאפשר להביא בהיתר אלא דרך ר"ה אבל דרך חצרות אע"פ שאוסר שלא לצורך מילה אבל לצורך מילה מתיר אפילו אפשר להביא בהיתר אלא שלא הי' גרס לעיל דרך גגות ודרך חצרות אלא סתם והביאו בשבת וסבר המקשן שהביאו דרך ר"ה והקשה רב יוסף אדרבה ר"א הוא דשרי וע"ז הקשה מהר"ם אפשר היו יכולין להביא דרך היתר גמור ובכה"ג לא שרי ר"א דרך ר"ה וע"ז שפיר מתרץ אלא ברצון מי וכשמתרץ בגמרא שלא ברצון ר"א דשרי אפילו ברה"ר חידש דבר זה שלא הביאו אלא דרך גגין וחצרות וממילא לא קשה אמאי לא קאמר שלא ברצון ר"א שהיו יכולין להביא דרך היתר גמור דמ"מ מותר דרך גגין וחצרות והמגי' שהגי' לעיל בגמרא והביאוהו בשבת דרך גגות ודרך חצרות לא ס"ל כדברי מהר"ם אלו ודו"ק:
שם תוס' ד"ה ברצון ר"ש וכו'. עיין מהר"ם ולכאורה אכתי קשה מנ"ל להתוס' דלרבנן אסור מגג לגג דלמא גם לרבנן מותר וא"א לומר ברצון ר"מ דלא א"ש שכחו אבל באמת א"צ ללמוד מדברי התוס' שכן מבואר שם בעירובין (דף צ"א ע"א) וברש"י ד"ה לדברי חכמים יראה מבואר דלחכמים אסור לטלטל מגג לגג ע"ש:
שם רש"י ד"ה ואייתוה וכו'. עיין במהרש"א עד דאפילו בכלים ששבתו בתוכו אסור וכו' ומשום דהרואה וכו' אתי נמי וכו' התלמוד כן לר"ש לעיל וכו' כצ"ל. וצריך טעם דמ"מ אמאי מותר להכניס לבית דאפילו כלים ששבתו בחצר אסור להכניסם בבית וצ"ל דכיון שלא העמידו דבריהם לטלטל בחצר לא העמידו דבריהם כלל ודו"ק:
שם תוס' ד"ה ניתקו וכו' אע"פ שאסור וכו'. עיין במהרש"א ובגליון התוס' נדפס לתרץ קו' מהרש"א והוא דחוק דהא אפשר לומר חצרות איכא ר"ל שאין חסר למבוי זה חצרות מ"מ הא חסרו בתים ועי"ז אינו ניתר בלחי וקורה וממילא ע"י חסרון הבתים נחסר גם החצרות ומ"מ נקרא חצרות איכא כי חסרון הבתים גורם האיסור ולולי חסרון הבתים לא נחסרו החצרות. ומה שרשם לטור ורמב"ם לא ידעתי כוונתו דהא כל זה לס"ד ולא להלכה דאסיק רב אשי מי גרם וכו' וגם אין הלכה כרב כמ"ש התוס' בד"ה מי גרם ודו"ק: שם):
ודוקא היכא דלא נשתתפו וכו'. נ"ל דר"ל דהיכי דלא נשתתפו נקרא זה אין בתים וחצרות פתוחין לתוכו אבל כשנשתתפו לא נחלקו לא הבתים ולא החצרות מן המבוי בין עירבו החצרות ובין לא עירבו והוי כבתים וחצרות פתוחין לתוכו אבל כשאין בתים וחצרות פתוחין אפילו נשתתפו במבוי אינו ניתר בלחי וקורה עיין בא"ח סי' שס"ג סכ"ו דלא חילק בזה ודו"ק: