גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קכו.
ד"ה והמונח וכו' במקדש כקנים וכמקלות וכו' כצ"ל וכצ"ל גם במהר"ם וע"ש במהרש"א עד אוהל לא שייך וכו' הנגרר כההוא דקנה וכו' כצ"ל:
שם אבל משום בנין וכו'. הכי פסיקא להו דאפילו איסורא דרבנן ליכא משום בנין בנגר הנגרר ולא ניחא להו שיש איסור דרבנן והחמירו בשבות הזה מדהביא מההוא דקנה וחריות ומ"ש לעיל ואינו משמע שיהא בו איסורא דאורייתא הוא כעין הקדמה לדבריהם אלו דאין איסור אלא משום טלטול דהא אפילו אי נימא דהאיסור משום בנין אין בו אד"א ונצטרך לומר שהחמירו בשבות הזה יש לנו לומר שגם אד"ר ליכא משום בנין אלא איסור טלטול והחמירו בטלטול זה ודו"ק:
שם דרבנן שרי אפילו בפקק החלון. ולא ניחא לי' לומר דפקק החלון מיירי כשיש תורת כלי עליו מדלא התנו אם יש תורת כלי עליו ועיין בס' הישר סי' רכ"ז ודבריו קשים להבין ונ"ל שיש שם ט"ס ודו"ק ואין להאריך: