גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קכג.
תוס' ד"ה האי פוגלא וכו'. עיין במהר"ם עד במניח מ"ט דמאן דשרי וכו' כצ"ל:
שם גמרא ילמדנו רבינו וכו'. משמע דמיבעי לי' אי הוי כלי או לא וא"כ צריך ביאור מה שפשט לי' ממחט של יד ליטול בה את הקוץ דמחט שלימה ודאי כלי היא אלא דהוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו לצורך גופו ואין זה ראי' לניטול חררה או עוקצה דשמא לאו כלי הוא כלל וצ"ל דמשמע לי' דנטילת הקוץ מלתא דשכיחא היא ומייתי ראי' דמחט ראוי לנטילת הקוץ וממילא עומד גם לנטילת הקוץ והוי כלי גם לנטילת הקוץ וממילא אין חילוק בין ניטל חררה ועוקצה או לא ורבא חולק דניטל חררה או עוקצה אדם זורקה ואין ראי' ממתניתין וכמ"ש ודו"ק: