גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף קיא.
קיא/א
תוס' ד"ה אלא בזקן וכו' דזקנה לאו סירוס הוא. ר"ל וכיון דאינו מוליד ואין לנו לימוד שאסור לסרסו מותר לסרסו ודו"ק:
שם ד"ה לא ס"ד וכו' וא"ת ולוקי וכו'. עיין במהרש"א עד וי"ל וכו' ע"ש ולענ"ד צ"ע בזה דלא מצאתי בשום מקום גבי כלים טבילה בזמנה מצוה וקושייתו נלענ"ד לתרץ דמ"מ טעמא דאדם נראה כמיקר לא קאי לפ"ז דאדם בלא"ה מותר משום טבילה בזמנה מצוה והוי ג"כ תרתי טעמי חדא דאדם נראה כמיקר ועוד טעמא דהואיל וע"כ רבא גופיה אמר אדם נראה כמיקר דאל"כ לא שייך מימרא דהואיל והנך תרתי לא חשיב חדא דיכול להיות נראה כמיקר ויוה"כ אסור ודו"ק:
שם וא"ת דתניא וכו'. לכאורה קושיא זו דוקא לפי מ"ש לעיל דאפילו אי טבילה בזמנה לאו מצוה טובלין ביוה"כ משמע להו דברייתא זו נמי אתיא גם למ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה אבל למ"ד טבילה בזמנה מצוה אע"ג דאין תועלת לו בטבילה זו שלא נטהר עד אחר ההזאה שיעשה למחר מ"מ טובל ביוה"כ משום טבילה בזמנה אכן במגילה (דף כ' ע"א) כתבו התוס' ואם תפרש שהזה מאתמול אין זו טבילה בזמנה משמע שהקשו גם למ"ד דטעמא דדחיא יוה"כ הוא משום טבילה בזמנה גם מהרש"א כ' לקמן דמוקמינן הך ברייתא ביומא שם כמ"ד טבילה בזמנה מצוה לכן נ"ל שגם למ"ד טבילה בזמנה מצוה מקשו דכיון שאין תועלת לו בטבילה זו לא הוי טבילה כלל ולא שייך טבילה בזמנה ולכן כתבו אח"כ וליכא למימר שתועיל לו וכו' ר"ל וכיון שתועיל שיוכל להזות למחר הוי טבילה ואע"פ שיכול לטבול למחר מ"מ כיון דשם טבילה עליו יכול לטבול ביוה"כ משום טבילה בזמנה. והנה בברייתא שם סיים ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה א"צ לטבול ואמרינן דת"ק ס"ל טבילה בזמנה מצוה ור"י ס"ל טבילה בזמנה לאו מצוה ונ"ל דהתוס' דהכא ס"ל שגם למ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה מותר לטבול ור"י לא אמר אלא דא"צ לטבול כמ"ש התוס' לקמן (דף קכ"א) ולכן ניחא להו כאן בפשיטות בטבילה דלאחר הזאה דהזאה היתה מאתמול ואע"ג דלא הוי טבילה בזמנה מ"מ כיון דטבילה הוא מותר לטבול אבל במגילה ס"ל להתוס' דהטעם דמותר לטבול ביוה"כ משום דטבילה בזמנה מצוה וצ"ל לדידהו דלר"י נמי קודם המנחה הוי הטבילה מצוה ולכן כתבו שם בקושייתם היאך מותר לטבול ביוה"כ אי משום טבילה בזמנה מצוה וכו' וכאן לא כתבו דברים אלו ולכן לא ניחא להו שם תירוצם בטבילה שלאחר ההזאה הא לא הוי טבילה בזמנה והוצרכו לתרץ שקבלו ההזאה ביוה"כ מקטן או בשוגג או שעבר והזה ומהרש"ל דחק לפרש דברי התוס' שלנו ע"פ התוס' דמגילה גם מהרש"א כ' על מ"ש התוס' וליכא למימר שתועיל טבילה שיוכל להזות למחר ומ"מ יכול לטבול משום טבילה בזמנה מצוה ע"ש והנלענ"ד כתבתי ודו"ק. והנה מחלוקת ת"ק ור"י דיומא הוא ממש מחלוקת ת"ק ור"י דלקמן (דף קכ"א) ומ"מ הביאו מיומא שמפורש שם דרישא מיירי ביוה"כ ע"ש: