גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף עח:
גמרא תנא כמה קשר מוכסין שתי אותיות של קשר מוכסין מהר"ם מחק תיבות של קשר מוכסין וכ' דברי"ף ורא"ש ליתא ולא ידעתי היאך יפרש קו' הגמרא דמוכח להדיא דגרסינן לי' ומקשה מברייתא דתנא סתמא שתי אותיות וקס"ד שתי אותיות דידן כמ"ש רש"י ואין ראי' מהרי"ף והרא"ש שלא העתיקו קו' הגמרא וקצרו כדרכן בשיעורי שבת ודו"ק:
שם הכא בית אחיזה לא צריך. ר"ל דס"ל דלא מיחייב רבא בב' אותיות דידן ובית אחיזה אלא משום דיכול לכתוב במקום זה ב' אותיות של קשר מוכסין והכא כיון דבית אחיזה לא צריך א"כ לרבא דסתם שתי אותיות היינו שתי אותיות דידן וכיון שאין ראוי לכתוב כאן על הבית אחיזה אין מקום לכתוב ב' אותיות של קשר מוכסין ודו"ק:
שם ת"ר המוציא שט"ח וכו'. עיין במהרש"א לעיל אהא דשטר פרוע כדי לכרוך עד מ"מ האי שיעורא וכו' ודבריו סתומים ומשמע דר"ל דשאר כל אדם חוץ מהמלוה והלוה שפיר משהי לי' וצ"ע לדינא ועיין בחידושי הר"ן כאן דלעיל מיירי דאחר שנקרע קרע ב"ד נשאר השיעור וכאן מיירי דכשיקרע לא ישאר כשיעור וא"ש ע"ש:
שם תוס' ד"ה ת"ק סבר וכו' א"נ לטרוף ממשעבדי וכו'. עיין במהרש"ל ובהגהות הב"ח ועיין במהר"ם שתמה ע"ז ומצאנו בזה מחלוקת דעת הסמ"ע בסי' ל"ט ס"ק כ"ד ובסי' ע"ט ס"ק ל"א דאע"פ שנאמן לומר פרעתי כשהודה שלא פרע טורף ממשעבדי וה"ה בשטר שאינו מקוים והש"ך בסי' ל"ט ס"ק כ"ד ובסי' ע"ט ס"ק ל' חולק עליו ע"ש ובאחרונים ודו"ק: (שם) וא"ת ואמאי לא קאמר וכו' עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב ע"פ מ"ש הסמ"ע סי' קכ"ב ס"ק ג' דיכול הבע"ד לחוש לעצמו אפילו במקום דלא חיישינן באיסורא וא"כ ממ"נ אי חיישינן שמא יקיימנו כ"ש שהלוה יחוש לזה וצריך להחזירו ואי בגוונא דלא חיישינן שמא יקיימנו א"כ צריך לו לצור ע"פ צליחותו ודו"ק: