גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף עב.
ד"ה בעל וכו' יכול להביא אשם על תנאי וכו'. עיין במהרש"א עד ובספק חטאת נמי וכו' ולא הבינותי דחטאת לכ"ע בעי ידיעה בתחלה ואי להביא מספק גם אין מתן דמן שוה דחטאת ארבע מתנות על ארבע קרנות ושלמים שתי מתנות שהן ארבע ולמטה ודו"ק ומ"ש בתחלת הדבור במעילה יתנה בשלמים היינו למ"ד מביאין קדשים לבית הפסול ודו"ק:
שם וא"ת תפשוט וכו'. לכאורה קשה דהא עולא מיירי בידיעה שבין בעילה לבעילה ואפשר דידיעה אחר כל המעשים אין מחלקות אפילו וצ"ל דפשיטא להו דידיעה בשפחה חרופה בין ביאה לביאה לא עדיף מידיעה אחר כל המעשים בשאר עבירות וכדלקמן בסיף הסוגיא ודו"ק:
שם ד"ה מתקיף לה וכו' ונראה לר"י וכו'. עיין במהרש"א עד וי"ל וכו'. נראה כוונתו דדוקא ידיעה שאינה גמורה כגון למ"ד לא בעי ידיעה שייך לחלק בין אחר המעשים ובין בין מעשה למעשה אבל ידיעה גמורה כגון למ"ד בעי ידיעה אי נימא דאפ"ה לא מועיל אחר כל המעשים גם בין מעשה למעשה לא מסתבר שיועיל אבל לא הבינותי שיחתו דהא ר"ל בידיעת חטאת מיירי דהוי ידיעה גמורה לכ"ע ואפ"ה הוי מסתבר לי' למקשה אי לאו דעולא דדוקא לאחר המעשים ס"ל לר"ל דאינו מועיל אבל בין מעשה למעשה אפילו ידיעה שאינה גמורה מועיל מכ"ש לרב דימי דמיירי למ"ד בעי ידיעה והוי ידיעה גמורה דודאי מועיל בין מעשה למעשה גם קושייתו לא הבינותי דהא כתבו התוס' בד"ה כי אתי דלרב דימי אפילו אחר כל המעשים ידיעה מחלקת ולכן מקשה שפיר בפשיטות ועוד אפשר לומר דאע"ג דהמקשה מקשה אדעולא מ"מ לפי האמת מסתבר לי' להש"ס כסברת עולא דלא גרע ממזיד שאין ידיעה שבין מעשה למעשה מחלקת לכן גם בשוגג לא מסתבר לחלק בין ידיעה דלאחר כל המעשים ובין ידיעה שבין מעשה למעשה ודו"ק. ויש שם ט"ס וצ"ל דאשם ודאי בעי ידיעה לא וכו':