אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף סא:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף סא:

דף סא.

ד"ה תלתא קמיעים וכו' וי"ל וכו'. עיין בת"י עד דעדיף וכו'. ר"ל כיון דהיכי דאיכא למתלי בגברא או בקמיע תלינן בקמיע ולא בגברא הרי דעדיף למתלי בקמיע מבגברא ה"ה היכי דגברא אתמחי כבר מ"מ תלינן גם בקמיע ואח"כ סיים ואתמחי גברא וכו' ר"ל דלא משכחת גברא ולא קמיע אלא היכי דא"א לתלות בקמיע דכל היכי דאפשר לתלות בקמיע לא תלינן בגברא אלא בקמיע ולדברי הת"י לא צריכין לתירוץ התוס' ולדעת התוס' צ"ל אע"ג דהיכי דאפשר לתלות בקמיע לא אתמחי גברא מ"ש היכי דאתמחי גברא כבר לא אתמחי קמיע גם צ"ל לדבריהם דקמיע הג' שריפא ב"פ לחד מהנך תרי גברי ואח"כ פעם ג' לאדם שלישי אע"ג דאפשר לתלות בקמיע מ"מ אתמחי גם גברא כיון שריפא כבר ב' בני אדם מוכחי מלתא שגם, גברא מומחה הוא ולדברי הת"י אפשר דבכה"ג לא אתמחי גברא דתלינן בקמיע ולא בגברא ודו"ק: (שם) ד"ה תלת קמיעי וכו' תימה וכו'. היינו לשיטתם בד"ה כל שריפא דמשמע דג' ב"א דוקא אבל רש"י ד"ה הא לאמחויי כ' הא דקתני ג' ב"א דסתמא הם ג' מיני חלאים וא"כ אפשר דה"ה לאדם א' בג' מיני חולאים והיינו בעיא דר"פ אי ג' ב"א דוקא או לא.

ונ"ל עוד דהתוס' לא היו יכולין להקשות כקו' רש"י ד"ה מזליה דלא דייק להו כל שריפא ושנה ושילש דמשמע לאדם א' אלא דמשמע קמיע אחד וכמ"ש בד"ה כל שריפא מ"מ משמע להו כסברת רש"י דתלינן בקמיע ממאי דלא מיבעי לר"פ אלא גבי אתמחי גברא ולא' גבי אתמחי קמיע וכמ"ש לעיל ע"א בד"ה אע"ג ודו"ק: (שם) וקשה לר"י וכו' וי"ל וכו'. משמע דר"ל דלעיל מיירי בג' איגרות אכן כאן חד קמיע לתלתא גברי היינו אגרת אחת אכן לענ"ד מלשון רש"י כאן שכ' חד קמיע לתלתא גברי לחולי א' משמע דמיירי בג' אגרות דבאגרת אחת פשיטא דהוי לחולי א' וקו' התוס' לענ"ד לק"מ דלעיל כוונת רש"י דאתמחי גברא לאותו לחש וכמ"ש התוס' והיינו להא דרב פפא דבעינן אתמחי גברא ואתמחי קמיע ודי דאתמחי גברא לאותו לחש וכאן קאי לפי האמת דדי באתמחי א' מהם וא"כ בלחש א' בג' אגרות לחולי א' קמיע אתמחי מיד כל אדם וכמ"ש רש"י וא"כ פשיטא דכ"ש מרופא זה ולכן הוכרח רש"י לפרש גברא לא אתמחי לקמיע אחר ובגליון תוס' נדפס ולהאי פירושא לא אתמחי גברא אפילו ללחש זה והוא תמוה לענ"ד דהא לחש זה אתמחי מיד כל אדם וא"כ דברי רש"י נכונים ואין כאן סתירה ודו"ק. שוב מצאתי בס' מג"ש שהרגיש בזה ע"ש באריכות:

שם וגם זה אין נראה לר"י וכו'. עיין במהרש"א ולכאורה הוא ממש קו' התוס' דמסקי ואם הוא וכו' וצ"ל דכוונת מהרש"א דלא הי' להם להקשות בלשון מסופק דבפשיטות היינו תלתא קמיעי לתלתא גברי אכן לענ"ד דברי התוס' נכונים דהא רש"י פי' תלתא קמיעי של שלש מיני חולי לכן מספקא להו אם ג' קמיעי של לחש א' נכלל בכלל חד קמיע או בכלל תלתא קמיעי וכבר כתבתי דלענ"ד לפירש"י נכלל בכלל חד קמיע ודו"ק:

שם ד"ה הא לאמחויי וכו' תימה וכו'. עיין במהרש"א ומ"ש דמ"ש רש"י וא"ל מזל הרופא גרים קאי על אתמחי גברא דנימא דמזל הרופא גרים ולא יועיל אלא בקמיעות אלו ולא בכל קמיעות שבעולם הסברא קשה להבין ובפרט שרש"י הקשה בזה קושיא ומנ"ל להקשות דלמא ע"י מזל הרופא ג"כ מועיל לכל הקמיעות שבעולם אכן מ"ש דמ"ש רש"י וא"ל נמי וכו' קאי על אתמחי גברא ודאי דבריו נראין נכונים שהרי כ' רש"י אח"כ בד"ה מזלי' דיותר יש לתלות בקמיע מבמזל החולה ומ"ש מהרש"ל בזה דכיון דאתמחי גברא כבר אין לתלות בקמיע אלא או ברופא או בחולה אינו מובן לענ"ד דכיון דאתמחי הרופא נתלה בחולה והנלענ"ד דמ"ש רש"י וא"ל מזל הרופא וכו' קאי אאתמחי קמיע ומ"ש אח"כ וא"ל נמי וכו' קאי אאתמחי גברא. וליישב קו' התוס' על רש"י נלענ"ד דמ"ש רש"י ע"י אדם זה היינו לפום ריהטא אפשר לומר כן אבל אחר שאמר פ"ב אתמחי גברא לכל קמיעות שבעולם ואתמחי קמיע וקשה למה לי המחאת הקמיע וע"כ אתמחי קמיע מיד כל אדם ודו"ק: (שם) ד"ה אתמחי וכו' דהא לא אתמחי וכו'. ר"ל דהא חזינן שאם כ' אדם זה עוד קמיע א' פעם רביעי לא אמרינן שנסמוך אחכמת רופא זה דאתמחי בחכמתו בכל קמיעות שבעולם ויועיל גם קמיע רביעית מיד כל אדם וע"כ דתלינן במזל הרופא ולענ"ד ס"ל לרש"י דדוקא כשריפא הקמיע ג"פ תלינן בחכמתו והקמיע תועיל מיד כל אדם וכמ"ש רש"י בד"ה מזלי' שמסתבר טפי לתלות בקמיע מבגברא ה"נ מסתבר טפי לתלות בחכמתו ותועיל קמיע זו מיד כל אדם מלתלות במזלא ולומר שאין בקמיע זו שום מעלה רק מזלא דגברא אבל כשלא ריפא הקמיע רק פ"א א"א כלל לתלות בקמיע וע"כ תלינן במזל הרופא ומ"ש רש"י דאין הדבר תלוי במזל הרופא אלא בחכמתו היינו אחר שריפא הקמיע ג"פ ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה