אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף נד.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף נד.

דף נג.

נג/ב

גמרא אין אדם דאית לי' מזלא וכו'. עיין במהרש"א עד וקשה דא"כ וכו' ולענ"ד לק"מ דכיון דמ"מ שניהם יוצאים בקמיע המומחין להם אע"פ שיש לאדם הרבה קמיעות מומחין ולבהמה אין כ"כ הרבה קמיעין מומחין זה לא נקרא חומר בבהמה מצד הדין ודו"ק:

שם):

אמר מר וכו'. עיין מהר"ם עד ולפי פירושו של ר"י שכתבו וכו' לשנויי דרב יהודה צריך לאוקמי וכו' רב יוסף בשנויי וכו' פי' דבלחלב אפילו וכו' כצ"ל, ועיין במהרש"א ובמהר"ם והנלענ"ד להוציא מדבריהם הפי' בקיצור דרב יהודה לא ס"ל לחלק דלחלב הוו משאוי לר' יהודה אלא הוי ס"ל דטעמא דאוסר ר' יהודה לחלב משום דלא מיהדק ופשיטא שגם ת"ק מודה דהיכי דלא מיהדק אסור אלא דס"ל לת"ק שגם לחלב הוי מיהדק ור' יהודה ס"ל דלחלב לא מיהדק שפיר וכמ"ש מהר"ם לכן לא מקרי מיהדק לכן מתרץ רב יהודה הא דמיהדק וכו' והיינו בין לת"ק ובין לר"י ולת"ק מיירי דלא מיהדק כלל ולר' יהודה דלא מיהדק שפיר ורב יוסף לא ניחא לי' לאוקמא ברייתא דאוסר בלא מיהדק וכמ"ש מהר"ם גם לא ניחא לי' שיפלגו ת"ק ור' יהודה איזהו מקרי מיהדק לכן ניחא לי' לאוקמי כתנאי או דתרוייהו כר' יהודה ומודה לת"ק דלחלב נמי הוי מיהדק אלא דמ"מ הוי משאוי לכן דקדק רש"י וכ' דליבש מיהדק שפיר וגם לא הוי משאוי ולחלב הוי משאוי ולא כ' דלא מיהדק שפיר אלא משמע דבהא שוה לחלב כמו ליבש דמיהדק שפיר אלא דהוי משאוי וברייתא דשלא יסרטו דדיהן לרב יוסף א"ש דג"כ צורך גופה היא ודמי ללייבש אבל לרב יהודה אי לא בעי לייבש ע"כ לא מיהדק שפיר וצ"ל דבחול היו עושין להם כיסין אלו ולא בא אלא להודיע דעושין לפעמים כיסין שלא יסרטו דדיהן ומ"מ אי לא בעי לייבש החלב אסור לצאת בו בשבר אכן לפי' ר"י בתוס' ע"כ גם לרב יוסף ס"ל לר' יהודה דלחלב ודאי לא מיהדק שפיר וכמ"ש מהרש"א ומהר"ם ע"ש ודו"ק. ועיין במהרש"א ברש"י ד"ה ליבש עד דהיינו מתוך הברייתא נ"ל דר"ל דמתוך הברייתא ודאי מוכח לפרש הטעם משום דלא מיהדק אבל ליבש או לחלב דמתניתין לא משמע כן וא"כ יותר טוב לאוקמא כתנאי או כאן ליבש כאן לחלב משום משאוי כמתניתין ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה