גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף מו:
ד"ה מי יימר וכו' ואע"ג וכו' בין השמשות מאכילתה וכו' כצ"ל נ"ל. וע"ש במהר"ם עד שהן לצורך שבת נ"ל שהוא לאו דוקא דמפירין נדרים אפילו שלא לצורך שבת ודו"ק:
שם ד"ה מי יימר וכו' תימה וכו'. עיין במהרש"א עד ומאין להם לומר וכו' ולא הבינותי דהא גם בנדרים קיי"ל דג' הדיוטות אין מתירין אלא כשאין שם חכם כדאיתא ביו"ד סי' רכ"ח ס"א ומימרא אחת היא בבכורות דף ל"ו ע"ב) אמר רב חייא בר עמרם ג' מתירין את הבכור במקום שאין מומחה ג' מתירין את הנדר במקום שאין חכם הרי דבחדא מחתא מחתינהו וא"כ שפיר הקשו התוס' כיון דמשני בנדרים סגי בג' הדיוטות וע"כ כשלא מזדקק לי' חכם סגי בג' הדיוטות א"כ ה"ה בבכור כשלא מזדקק לי' מומחה סגי בג' הדיוטות. גם מה שמחלק דנשאלין לנדרים צריך לכתחלה לשאול ע"ש וברואין מומין מותר לכתחלה להמתין על שבת לר' יהודה לא ידעתי מנ"ל הא דמשמע לי' דרואין מומין ביו"ט לר"י היינו כשרוצה לשחטו ביו"ט כמו נשאלין לנדרים לצורך שבת ולכן לא שייך גבי מומין אלא ביו"ט ולא בשבת וגם גבי נדרים קיי"ל דאפילו הי' לו פנאי מאתמול מותר כדאיתא בא"ח סי' שמ"א וא"כ אי נימא דגבי נדרים צריך לכתחלה לשאול מע"ש ה"ה גבי מומין ג"כ צריך לכתחלה להתירו מערב יו"ט אפילו לר"י ועיין במהר"ם ויש שם ט"ס וצ"ל דבעל נמי וכו' ולדידי לק"מ וכו' ודו"ק:
שם ת"י ד"ה ולפ"ז וכו' ועיקר טעמא וכו'. ר"ל דבנדרים אע"ג דליכא איסורא מ"מ צריך גם טעמא דסגי לי' בג' הדיוטות דיכול להיות שלא ימצא חכם אבל במומין כיון דאיכא איסורא אע"ג דסגי בג' הדיוטות מי יימר דמזדקקי לי' ועיין מהרש"א בדבור זה ובדבור דלעיל ודו"ק: