גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף מא:
תוס' ד"ה מיחם וכו' וצ"ל דלא הוי פסיק רישי' וכו', עיין במהרש"א עד וכנראה מדבריהם לקמן וכו' ונראה כוונתו (בדף מ"ב ע"א) ד"ה אפילו ועמ"ש שם בעזה"י. וצ"ל בד"ה במיחם שפינה:
שם ור"ש שרי בחותה וכו' נ"ל דצ"ל ור"ש פוטר וכו' וע"ש בגמרא בכריתות:
שם ד"ה ל"ש וכו' ומשמע אפילו במתכוין עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דלשון אפילו לצרף משמע אפילו נתכוין אבל לשון אפילו שיעור לצרף לא משמע נתכוין ודו"ק:
שם בת"י ד"ה ל"ש אלא שיעור להפשיר וכו' כצ"ל: