אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף כח.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף כח.

דף כז:

ד"ה ויפרוש וכו' תימה לר"י וכו' משמע שמפורשים ויפרוש את האהל היינו יריעות שש משזר ומ"ש על המשכן היינו שיהי' משכן דמשכן היינו אהל וכמ"ש התוס' גם בסוף דבריהם ולכן הקשה ר"י מנ"ל לפרש כן אימא ויפרוש את האהל היינו יריעות עזים ועל המשכן כפשטיה דקרא על יריעות התחתונות שנקראים משכן ולא מוכח מהאי קרא כלל דמשכן אקרי אהל ומ"ש בת"י דאי את האהל וכו' [כצ"ל] ר"ל ויהי' ג"כ על המשכן כפשטי' ולא נצטרך לפרש שיהי' משכן ומ"מ ע"כ צ"ל גם לתירוצים דיריעת עזים ג"כ נקרא אהל ומטמא טומאת אהלים וכמ"ש מהר"ם דהא כתיב ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן וצריך לפרש במשנה כל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן אבל שאינו יוצא מן העץ יש מהם שמטמא טומאת אהלים ויש שאין מטמאין תדע דהא ע"כ צמר נמי היו ביריעות התחתונות שהרי היה בהם תכלת וארגמן ותולעת שני שהם צמר כמ"ש רש"י בחומש גם עור מסיק שמטמא טומאת אהלים וע"כ כל דבר שהי' במשכן מטמא טומאת אהלים רק משי וכיוצא שלא הי' במשכן ס"ל להתוס' דאינו מטמא טומאת אהלים אכן מדברי הראב"ד ודאי משמע דכל שאינו יוצא מן העץ מטמא טומאת אהלים אפילו מה שלא הי' במשכן ודו"ק. והנה הרשב"א בחידושיו הקשה על שטת התוס' דהמשנה מיירי מאהל קבוע ומחובר לקרקע דא"כ מאי יליף ממשכן ע"ש ולפי מ"ש רש"י סוף פ' תרומה דהיתדות היו תקועים בארץ א"כ קבועים היו וכן הוא בבמדבר רבה סוף פרשה י"ב ע"ש וא"כ לק"מ ודו"ק:

שם ד"ה א"כ וכו' דלא מצינן וכו'. נ"ל דר"ל לכן ילפינן ממשכן גם שלא יביא את הטומאה וע"ש בתוס' ודו"ק:

שם ד"ה ריבה עור וכו' דלהכי אצטריך וכו'. עיין במהרש"א עד דאיכא למימר וכו' וה"ה דה"מ למימר דאיכא למיפרך מה למת שאינו מטמא בכגריס. ומ"ש דגבי שרצים דלא נילף מק"ו דאהל המת ר"ל מה אהל המת מטמא טומאת ז' והיינו לסברת התוס' דלא ס"ל פירכא דאהל המת אינו מטמא כלים וכמ"ש בדבור שאח"ז ודו"ק:

שם ד"ה מה לשרצים וכו' ועוד י"ל וכו'. עיין מהר"ם עד דמיטמאו גבי נגעים ושרצים וכו' כצ"ל ומ"ש עוד דהג"ש דאהל אהל הוי אמרינן שבא למעט אהל היוצא מן העץ לא הבינותי דהא במשכן כמו שהי' פשתן דאקרי עץ ה"נ הי' צמר ועזים ועורות דאינם יוצאים מן העץ ומה"ת נימא שבא למעט יוצא מן העץ יותר משאינו יוצא מן העץ אכן לפי מ"ש לעיל בשם הראב"ד דס"ל דבאמת דבר שאינו יוצא מן העץ מטמא באהל המת אפילו מה שלא הי' במשכן ע"כ שיש איזהו סברא למעט טפי יוצא מן העץ משאינו יוצא מן העץ ודו"ק וצ"ע. ואפשר דמ"ש היוצא מן העץ הוא לאו דוקא אלא ר"ל דלא מיטמא בנגעים ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה