אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף יג.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף יג.

דף יב:

ד"ה מיתיבי וכו' דקורין באיסור וכו'. והיינו לפירוש ראשון של רש"י דהחזן היינו הקורא ורואה היכן התינוקות קורין שיקרא הוא שם למחר משמע דהתינוקות קורין ממש דלא שייך בתינוקות לסדר ראשי פרשיות וע"כ דקורין באיסור דאוקימתא קמייתא דהכא אבל לפירוש ב' דרש"י דחזן היינו מלמד שפיר מפרש דהוא מסדר ראשי פרשיות והתינוקות קורין למחר בהיתר וכאן בגמרא לאוקימתא קמייתא ראשי פרשיותיו ע"כ התינוקות היו מסדרין היינו שהמלמד תינוקות היה מסדר מה שהתינוקות יקראו למחר ודו"ק: (שם) ד"ה מה אשת רעהו וכו' וא"נ וכו'. עיין מהר"ם עד באשת איש באיסור וכו' נמי דיליף וכו' כצ"ל:

שם ד"ה ופליגא וכו' ור"י פי' וכו' לאפוקי וכו'. עיין במהרש"א ולא הבינותי דלדבריו מה הקשו דהא אשת רעהו וכו' ואפ"ה אסרינן הוא בבגדו וכו' דהא באשת רעהו גם הוא בבגדו לא מפיק מהאי קרא אלא מייחוד לפירש"י ולפי' התוס' מסברא ולענ"ד נראה דס"ל להתוס' דבלא שינוי לא מקרי מפיק ממשמעותי' דקרוב הוא למשמעות קריבה וטמא כיון שקרוב לבא לידו תשמיש ממש ולא מקרי מפיק ממשמעותי' אלא אי נאסור הוא בבגדו וכו' אע"ג דאיכא שינוי ודו"ק:

שם ודוחק הוא וכו'. עיין במהרש"א עד תקשה לכ"ע לשון טמא וכו' כצ"ל עד אבל לפ"ז וכו' ר"ל כיון דע"כ לשון טמא לכ"ע תשמיש ממש משמע אמאי איכא מאן דאוסר הוא בבגדו ומ"מ לא ידעתי מנ"ל דלפיר"ת לא מפקינן קרא ממשמעותי' דלא אשכחן סברא זו אלא לפיר"י גם אפשר לומר דכיון דאיכא לימוד באשת רעהו לאסור הוא בבגדו וכו' בין לפירש"י כדאית לי' ולפירוש התוס' כדאית להו ע"כ מפקינן לי' ממשמעותי' לכ"ע ול קשה להו אלא דדוחק הוא דכיון דע"כ מפקת קרא דלא טמא ממשמע תי' מנ"ל דלא נפיק גם קרא דלא יקרב ממשמעותי' ועיין מהר"ם. ועיקר קו' מהרש"א אפשר ליישב בפשיטות דמשמע להו דר"י בא ליישב דלא נצטרך לומר דבאמת לר' פדת מותר גם באשת רעהו הוא בבגדו וכו' כמו לפיר"ת ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה