אור ברסלב
גנזי יוסף שבת › דף ה:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

שבת · דף ה:

דף ה.

תוס' ד"ה אגוז וכו' ואע"ג וכו'. דברי התוס' צריכין ביאור דמתחלה הקשו מהך דשמעתין אהך דב"מ משמע דלולי הך דשמעתין לא קשה להו אהך דב"מ גופא נהי דספינה מינח נייחא מ"מ כיון דמיא מסגי תותה יהי' כרכוב דקיי"ל כמהלך דמי וכ"מ ממה שהוצרכו לסיים בתירוצם אבל הכא ממשכן ילפינן וכו' ולא סגי להו דקנין שאני דילפינן מיד אבל הכא כיון דליכא למימר דומיא דיד הו"ל כרכוב דקיימא לן כמהלך דמי וע"כ משמע להו דרכוב לא דמי להנהו ואח"כ הקשו אהך דאגוז בכלי מה דקיי"ל רכוב כמהלך דמי. ונלענ"ד לפרש דבריהם דכיון דלא מפליג בגמרא לא כאן ולא בב"מ בין מים מהלכין ובין עומדין במקומם ואגוז ע"ג מים אפילו מים עומדים לאו היינו הנחתן ומים ע"ג מים אפילו מהלכין היינו הנחתן וע"כ הליכת מים לא מקרי הליכה לכן לא קשה להו אההוא דב"מ הא קיי"ל רכוב כמהלך דמי ושם אפילו ספינה מהלכת קני דספינה מינח נייחא ומיא מסגי תותה והליכת מים לא מקרי הליכה כנ"ל ולא קשה להו אלא ממאי דאמרינן כאן אגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתן והוצרכו לתרץ דשם די בהנחה כ"ד דומיא דיד משא"כ כאן ילפינן ממשכן ולכן אפילו המים עומדים לא הוי הנחה כיון דלא הוי כדרך שמצניעין חפצים אכן אחר דפשיטא לן דלאו היינו הנחתן הקשה להו דא"כ אגוז בכלי וכלי צף ע"ג מים נמי כיון דהנחת הכלי ע"ג מים לא הוי הנחה ואפילו מים עומדים חשוב כמהלכת גם האגוז בכלי לא יהי' הנחה דומיא דרכוב דכמהלך דמי אע"ג דיושב הוא כיון שהבהמה מהלכת ה"נ כיון שהכלי כמהלכת היא גם האגוז שבתוכה כרכוב הוא וכמהלכת דמי כנלענ"ד לפרש דברי התוס' דהכא. אכן בב"מ שם ד"ה ספינה הקשו אההוא דהתם מהא דקיי"ל רכוב כמהלך דמי וס"ל דהליכת מים הוי הליכה והספינה כרוכבת ומתרצו דגבי קנין שאני דמשום יד אתרבאי ואח"כ הקשו אהך דהכא דאגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתן ואגוז בכלי והכלי ע"ג מים מבעי ואע"פ שכבר כתבו דקיי"ל רכוב כמהלך והליכת מים הוי הליכה וגבי קנין שאני נלענ"ד דקשה להו דהכא אע"פ שהמים עומדים לאו היינו הנחתן והוכרחו לומר דגבי שבת שאני דממשכן גמרינן. והנה הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן בחידושיהם כאן והריטב"א בפ"ק דב"מ שם הקשו קושית התוס' מהך דב"מ אהך דהכא ולא הקשו אלא מדמבעי לן אגוז בכלי וכלי צף ע"ג המים ולא הקשו ממאי דפשיטא לן אגוז ע"ג מים לאו היינו הנחתן ולא ממה דקיי"ל רכוב כמהלך דמי נ"ל לדעתם דפשיטא להו דל"ד מים לרכוב דשם הבהמה מהלכת ממש אבל הליכת מים לא דמי לזה וגם פשיטא לן דאגוז ע"ג מים לא דמי לספינה דמ"מ לא מקרי הנחה לענין שבת לכן לא הקשו להו אלא מאגוז בכלי דודאי הנחה טובה היא מ"מ כיון דהנחת הכלי לא הוי הנחה דנייד איבעי לן ואמאי שם פשיטא דבתר ספינה אזלינן דמינח נייחא ומתרצו שגם לזה ל"ד קנין לשבת דבקנין ודאי בתר ספינה אזלינן ובשבת מספקא לן דלמא הנחה חשובה כ"כ בעינן שגם מקונה לא יהא נייד כנלענ"ד ודו"ק:

שם ת"י ד"ה נראה דאם מהלך וכלי בידו וכו' כצ"ל נ"ל ותיבת כעומד דמי מיותר. ומ"ש אבל רוכב ר"ל אדם עצמו הרוכב ומ"ש או מניח ע"ג אדם ר"ל ע"ג אדם המהלך ברגליו אבל ע"ג אדם הרוכב נ"ל דדמי לכלי שביד המהלך. אכן מדברי התוס' שהביאו מהא דאמר בפרק בתרא מניחו עלי' כשהיא מהלכת משמע דס"ל דכשמניח על גבי אדם או בהמה המהלכין דמי לאגוז ע"ג כלי וצ"ל דס"ל דכל שמניח החפץ במקום שמונח יפה אין חילוק בין כשהמקום ההוא מהלך ובין היכי דהמקום מינח נייח ומים או ד"א מסגי תותה ודו"ק:

שם ת"י ד"ה הא ליכא וכו' בשום מקום כי אם הכא וכו' נמי ליפטר אבל כיון דמודה בזורק ומושיט וכו' כצ"ל נ"ל והשאר מיותר והוא כפל דברים נ"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה