גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
שבת · דף ג.
ד"ה בבא דרישא וכו' וי"ל דמיירי בנכרי וכו'. עיין מהר"ם עד דלא תנא אלא איסורי שבת וכו' ולא הבינותי דע"כ התוס' לא נחתו לסברא זו דא"כ לא היו צריכין כלל לאוקמא בנכרי כמ"ש בגליון בשם ת"י תירוץ זה בלשון א"נ וכ"כ הרא"ש והר"ן תירוץ זה לתירוץ אחר על קו' התוס' והנלע"ד בזה לשיטת התוס' דכיון דעכ"פ לפעמים מותר לגמרי כגון בנכרי וחפץ של נכרי לכן לא חשיב להו ודו"ק:
שם ד"ה הצד נחש וכו' כמו שמוכיח שמואל וכו'. נ"ל דהוצרכו לזה דצא נראה להם לומר ששמואל יאמר מימרא אלא או שפוסק הלכה או שמפרש דיוקא דמתניתין לכן קשה להו לפי פירושם ששמואל אליבא דר"ש קאמר ל"ל לשמואל לומר אליבא דר"ש כיון דלא ס"ל כן לכן כתבו כמו שמוכיח שמואל וכו' וכיון שמוכיח כן מהמשנה דיוקא דמתניתין אתי לאשמעינן ודו"ק: (שם) ד"ה שניהם פטורים. עיין במהרש"א ומשמע דכוונתו דבאתי לידי חיוב חטאת ר"ל מי שפשט ידו והוציא מרשות לרשות וגם גמר המלאכה ה"א דבאמת חייב וצ"ל לפ"ז דהוה אפשר לפרש דהא דאמר במתניתין פשט העני את ידו לפנים ונטל בעה"ב מתוכה או שנתן לתוכה שניהם פטורים ר"ל דהבעה"ב פטור בשניהם ולשון שניהם ר"ל בשני עניינים האלו פטור הבעה"ב דעליה קאי דאמר נטל בעה"ב או שנתן לתוכה אבל העני כשנטל בעה"ב מתוכה פטור וכשנתן לתוכה והוציא חייב וכן בסיפא כשפשט בעה"ב ידו לחוץ הוא להיפך דהעני פטור משניהם והבעה"ב כשהכניס והניח חייב ואע"פ שיש יותר ב' חיובים וב' פטורים זהו באמת קו' הגמרא תרתי סרי הויין ור"ל שיש יותר ב' חיובים וב' פטורים והוא נכון לשיטת ריב"א ונ"ל דלשיטת רש"י בפשיטות ניחא דאמתניתין הי' יכול לומר דלא חשב אלא עקירות דאהנחות באמת חייב חטאת דגמר המלאכה כמ"ש התוס' כאן להכי פריך אמאי דמשני פטורי דלא אתי בהו לידי חיוב חטאת לא קחשיב דס"ל אדרבה הנחה קיל טפי דלא אתי בהו לידי חיוב חטאת להכי פריך והא אתעבידא מלאכה מבינייהו כנלענ"ד ודו"ק:
שם ד"ה עקירת גופו וכו' וממתניתין דקתני וכו'. עיין במהרש"א ובהגהות קרני ראם הקשה עליו ולא הבינותי דבריו ואפשר שיש שם איזהו ט"ס ע"ש:
שם ד"ה מ"ט וכו' ביד ב"ה שהוא וידו וכו' כצ"ל. ומה דמשמע להו מפירש"י דאם נתן לו חברו לתוך ידו והוציא פטור עיין בחידושי רשב"א ואין להאריך. ועיין במהרש"א מה שהקשה וכ' ויש ליישב ובמהר"ם מיישב על נכון וגם לפי מ"ש מהרש"א בדבור הקודם בין היכי שהגוף מונח כבר ובין היכי שהגוף מונח עם החפץ ע"כ צ"ל שכאן כתבו התוס' לפי מה שפשט ר' דעקירת גופו כעקירת חפץ דמי ודו"ק. ובגליון נדפס ת"י ולרשב"א שמחלק וכו' ונרשם בפנים בדבור דלעיל אחר תיבות ע"ג קרקע ונלענ"ד ששייך לכאן וכ"מ מדברי הפ"י ע"ש ומ"ש כיון דהוי דומה ר"ל כיון דס"ל דהוא וידו במקום א' דומה להוא ברשות א' וידו ברשות אחר. ומ"ש שם עוד ולר"י דלא מחלק וכו' משמע דהיינו קו' מהרש"א וכבר תירצה מהר"ם לנכון ודו"ק: