גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף כט:
תוס' ד"ה ברכת הלחם וכו' כיון דלא הנאותן הן ונ"א דלהנאותן ונ"ד שהגירסא הנכונה דלא להנאותן ור"ל לאפוקי ברכת המוציא דשבת אע"פ דמצוה היא היינו מצות עונג והנאה ודו"ק:
שם ד"ה אבל לא וכו' ועוד י"ל וכו'. עיין במהרש"א לענ"ד אפשר לומר דבזה מתורץ גם קושית ומיהו קשיא דלעולם שופר קיל מלולב וטעמא דלא דחי בגבולין בזמן שביהמ"ק הי' דלא הי' ידוע אם נקבע ר"ה גם י"ל ששייך לתירוץ דשופר שהוא להעלות זכרוניהם של ישראל לא רצו לבטל והי' קשה דא"כ אמאי לא דחי בגבולין בזמן שבהמ"ק קיים וכתבו מתחלה דדוקא שלא לבטל לגמרי מועיל זה ועתה הוסיפו טעם משום דלא ידוע אם הוקבע ר"ה: