גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף כח:
ד"ה אבל נתכוין וכו' לא הוי מ"ל וכו' מדבריהם אלו נראה דאי הוי אמרינן שלא נתכוין משמיע להוציא השומע הוי א"ש לרבא דהוי אמרינן כוונה לעצמו לא בעינן אבל להוציא אחרים בעינן כוונה וכסברת הר"ן ולפ"ז א"צ לומר דר' זירא לקמן דאמר איכוין ותקע לי פליג ארבא דר"ז בכוונה להשמיע מיירי ויש בדבר זה הרבה שיטות בין הפוסקים והארכתי בעזה"י בפתיחה כוללת ח"ג אות ה' ע"ש:
שם אלמא לא בעי כוונה. ר"ל שכן דייקינן לקמן דלא בעי כוונה להשמיע כ"ה הפירוש לפי גירסת לא בעי כוונה וכ"ה כוונת הגהות הגליון ויותר נ"ל דצ"ל אלמא בעי כוונה וקאי אסוגיא דהכא ור"ל דכוונת עצמו בעינן וא"צ להגהות הגליון ודו"ק:
שם ד"ה לא נאמר בל תוסיף וכו' והלכך טוב וכו' נ"ל דכוונתם דקשה להו מאי היה דעתו של ר"א דבל תוסיף לא שייך אלא כשהוא בעצמו ובל תגרע שייך גם כשאינו בעצמו לכן כתבו והלכך וכו' ר"ל דודאי גם בל תגרע דאורייתא לא שייך אלא כשהוא בעצמו אלא דמ"מ ס"ל לר"א דטוב שלא יגרע המצוה: