גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף כז.
רש"י ד"ה ומשך בשני' וכו' לאחרי' דמלכיות וכו'. עיין במהרש"א עד לפניה דתש"ת דברייתא וכו' כצ"ל ולענ"ד אפשר לומר כמ"ש התוס' (דף ל"ג ע"ב) דמדינא א"צ בין תשר"ת לתש"ת וכן בין תש"ת לתר"ת אלא תקיעה אחת ממ"נ ועכ"פ בדיעבד יצא ודו"ק:
שם ד"ה עשרה קורין ועשרה קולות וכו'. משמע דדוקא כששניהם אין אומרים דבר אחד לא משתמעי אבל כששניהם אומרים דבר א' ממש משתמעי שפיר ובחביבי אפילו אין אומרים דבר א' משתמעי וצ"ל הא דפריך הכא ותרי קלי מי משתמעי היינו נמי דשופר וחצוצרות לא הוי דבר אחד ממש ועיין תוס' סוטה: