גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף כו.
רש"י ד"ה ומקצתן נעשין דיינים אבל המעידין לא ישבו וכו' כצ"ל: (שם) תוס' ד"ה אקרו וכו' ועוד צריך להוכיח וכו'. עיין במהרש"א ובגליון בשם התויו"ט ונ"ל דשניהם לדבר אחד נתכוונו ונ"ל דהאי ועוד צריך להוכיח אינו תירוץ אחר אלא כוונתם דמקרא דמתניתין מוכח דאקרי קרן ועוד צריך קרא אחר להוכיח דבמקום אחר אקרי שופר בלא קרן ודו"ק: (שם) רש"י ד"ה דכיון דלזכרון וכו' דלית בי' משום חוטא בל יקריב וכו'. נ"ל דר"ל שאינו מקריב גוף השופר אלא הקול אכן לפי' התוס' שכתבו וגבי שופר מתנאה נמי בקול תקיעתו ומשמע דלא ניחא להו לומר דכיון דלזכרון קא אתי הוי כמתנאה ה"ה דלא ניחא לומר מהאי טעמא דהוי כמקריב וצ"ל דס"ל דהוי מקריב ממש אלא דהא פשיטא להו ולא הוצרכו לפרש אלא דהוי גם מתנאה ודו"ק: