גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף כא.
ד"ה לוי וכו' ומתוך התחום בא. ר"ל דכיון דלבני בבל הוי יו"כ אע"פ שהוא ידע שבא"י לא הי' יו"כ עדיין אסור לו לנהוג מנהג חול אע"פ שעדיין לא ידע מאי דאסקי לקמן דשייך גם לבני בבל אתם אפילו שוגגין היינו להקל להתיר לאכול ביו"כ של בני א"י אבל להחמיר לאסור ביו"כ של בני בבל ידעו שפיר ומשמע להו דלוי ידע דלבני בבל יו"כ היום כנ"ל: (שם) ויוה"כ דההיא שתא שבתא וכו' כצ"ל:
שם משום דלא שייך אלא ביום ל' וכו'. לכאורה משמע שמחלקים בין קידוש החודש לעיבור שנה דלא שייך בו אתם וכו' אבל יותר נראה לפרש דכוונתם דכיון דעכ"פ זמן קביעות הוא לכן אפילו עושין שלא כדין או ע"פ עדות שקר הוי שפיר קביעות אבל עיבור שנה ביום שלשים של אדר דלאו זמן עיבור הוא כלל לא שייך לומר כן כנלענ"ד. עוד נלענ"ד דבההוא דפרק ג"ה היו יכולין לומר דהוי יוה"כ רחוק ב' או ג' ימים מעיקר זמנו דלא שייך לומר שוגגין ומוטעין כ"כ אלא ניחא להו לתרץ אפילו לא נדחה אלא יום א' ודו"ק: