גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף יא:
ד"ה ואזדו וכו' שהרי אותו חדש שביעי סיון היה וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דכוונת רש"י להוכיח שתלוי זה בזה וטעמא דר"א שמנה למבול מתשרי משום דעולם נברא בתשרי דאי אין תלוי זה בזה ואפשר לומר דס"ל לר"א דבניסן נברא העולם ואפ"ה מונה למבול מתשרי א"כ הוי חדש השביעי בשנת תר"א דע"כ חדש השביעי הוא סיון לפי מה שמונה למבול מתשרי אע"כ זה תלוי בזה ומה שמונה למבול מתשרי משום דבתשרי נברא העולם ודו"ק:
שם תוס' ד"ה יום וכו' ואין הסדר כן וכו'. נ"ל שדעת רש"י שעולה היינו שעולה מתחת הקרקע למעלה ושוקע היינו ששוקע מעל הקרקע למטה מן הקרקע לכן כ' שבאייר מזל כימה שוקע ביום ר"ל הולך לשקוע עד שבסוף היום שוקע לגמרי ובמרחשון עולה ר"ל שהולך לעלות עד שבסוף היום עולה לגמרי ודעת התוס' שעולה היינו שהוא למעלה מן הקרקע ומשמש שם אע"פ שהולך לשקוע ושוקע היינו שהוא למטה מן הקרקע אע"פ שהולך לעלות לכן כתבו שבאייר עולה ובמרחשון שוקע ונ"ל דרש"י ס"ל שהמזל אינו עושה פעולתו אלא בעת עלייתו מתחת לקרקע למעלה מן הקרקע לכן לר' יהושע הוצרך לשנות סדר בראשית שאין דרכו לפעול פעולתו כיון שאינו עולה מתחת הקרקע אע"פ שהוא מכבר למעלה מן הקרקע ולר"א א"צ לשנות כיון שעולה בסוף היום מתחת הקרקע והתוס' ס"ל שכל זמן שהוא למעלה מן הקרקע הוא עושה פעולתו לכן לר"א הוצרך לשנות כיון שאינו עולה למעלה מן הקרקע עד סוף היום ולר' יהושע א"צ לשנות כיון שהוא כל היום למעלה מן הקרקע ודו"ק:
שם עם חלק א' משלשים בשעה. נראה דכוונתם דהיאך מדלג משלשים בניסן עד א' באייר המשך עליית מזל שלם לכן כתבו דבכל יום מדלג חלק משלשים עד שבא' באייר נשלם דילג מזל שלם אבל הוא תמוה דאם שוהה יותר מב' שעות א"כ בב' שעות לא עלה המזל בשלימותו ובשלשים יום נחסר עליית מזל שלם והול"ל שבאייר עולה דגים שקודם טלה וצריך לומר ששוהה ב' שעות פחות חלק שלשים ונמצא עולה בב' שעות יותר ממזל א' ובשלשים יום עלה מזל שלם יותר לכן באייר עולה שור שהוא אחר טלה וכבר תמה בזה בת' חות יאיר סי' רי"ט ע"ש באריכות. ועיין במהרש"א ונראה שגורס בשוה ור"ל עם חלק משלשים במזל בכל היום שהוא י"ב מזלות והוי לכל מזל חלק א' מש"ס במזל וצ"ל דמ"ש התוס' אח"כ אחריו שור ב' שעות היינו ג"כ עם חלק ש"ס במזל וכן כולם ודו"ק:
שם היינו שבט וכו'. נ"ל דאין זה ענין להא דלעיל אלא הוא מקושיא שהקשו בפרק המקבל שם על פירש"י ע"ש ומ"ש ולפי זה הסדר ר"ל לפי הסדר של עש"ת סא"ב מע"ק גד"ד בין לפירש"י ובין לפי' התוס' דכאן ודו"ק: במהרש"א צ"ל בא"ד ומפצי וכו':
בפירוש שבסוף המסכת נ"ל להגי' את העולם פעמים בין היום ובין הלילה וכו' ובסופו צ"ל בשלמא לר' אליעזר היינו דשינה וכו' אלא לר' יהושע מאי שינה וכו':