גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ראש השנה · דף טו.
ד"ה או שבט וכו' או בקמייתא בו' בסיון וכו'. לא ידעתי אמאי קרי לי' קמייתא ולא נשנה במשנה כלל אלא בברייתא (דף ז' ע"ב) ותני קודם לו בט"ז בניסן ר"ה לעומר ויותר תמהתי מה ענין שתי הלחם או עומר לסיון או ניסן דתקופה הא פשיטא דעומר בפסח ושתי הלחם בשבועות והם נמנים ללבנה וגם קושייתם ממעשר בהמה ל"ק לענ"ד דהאיבעי' הוא לפי שבישול הפירות הולך אחר החמה כמ"ש התוס' בדבור שאח"ז ולכאורה הו"ל למנקט לנטיעה ולירקות ונ"ל דל"ק להו מנטיעה וירקות שם בא' בתשרי שנקרא ראשית השנה לכן לא הקשו אלא מא' באלול ולענ"ד גם מא' באלול לא קשה וכמ"ש ועיין במהרש"א שבת"י אין קושיא זו וצ"ע:
שם ד"ה יד הכל וכו' לא הוי צריך לטעם זה וכו'. לא הבינותי דאם הפירוש אחר חנטה לשביעית גם לענין שיפטור ממעשר תקשה רישא בת ששית אמאי פטורה מן המעשר ואם נפרש לשביעית דוקא לאיסור סחורה ולביעור אבל לענין שיפטור ממעשר אזלינן בתר לקיטה תקשה סיפא בת שביעית אמאי פטורה ממעשר וע"כ צריך לטעם דהפקר הוא וכמ"ש רש"י לקמן ע"ב ד"ה ורבותינו ע"ש ודו"ק וצ"ע: