אור ברסלב
גנזי יוסף ראש השנה › דף ג:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ראש השנה · דף ג:

דף ג.

ד"ה למנינא וכו' ותני עלה וכו'. עיין במהרש"א ומפירושו נראה דהא דאמרינן אינו עולה מן המנין היינו דבלא שנת המבול הי' לו ת"ר שנה אבל אח"כ עולה למנין שנותיו והוא פלא גם לא משמע לכאורה כן לקמן (דף י' ע"ב) דאמר דבאחת ושש מאות שנה יום א' הוא דעייל ועיין בירושלמי ובמפורשים וגם פירושם קשה להולמן ע"ש ודו"ק וצ"ע:

שם תפתר כר' אלעזר דאמר כל שנה וכו' כצ"ל וע"ל (דף י' ע"ב): (שם) ד"ה שנת וכו' לר"א דאמר מניסן מנינן כמלכי ישראל וכו' כצ"ל. ור"ל דאמר דכורש משום דמלך כשר הי' מנינן לי' מניסן כמלכי ישראל: (שם) כורש ראשון של פקודת. ר"ל שנתן פקודה מתחלה שיעלו לארץ ישראל ואח"כ כתבו התוס' המלך דריוש וכו' וכוונתם דהפסוק מתחלק לשנים דשנת עשרים לארתחשסתא הוא כורש הראשון ומ"ש אח"כ המלך יין לפניו הוא המלך דריוש בן אסתר ותיבת הביא הוא מגומגם קצת ואולי הוא מיותר או ר"ל דנחמי' הביא יין לפניו:

שם ומיהו יש לפרש וכו'. כ' מהרש"א דלא מיתרצה קו' שני' ע"ש ונלענ"ד דלא חשו לקושיא ב' משום דמעשה דושיציא ביתה דנא הי' בשנת שש למלכותו קודם למעשה דנחמי' שהי' בשנת עשרים ניחא לי' להביא מושיציא ביתה דנא:

שם ד"ה באותו הזמן וכו' וכתיב ויבא ירושלים וכו' וכתיב באחד לחדש הראשון. ר"ל מדכתיב אחר שעשו הפסח דבאחד לחדש הראשון הוא יסוד המעלה שהתחיל לעלות וע"כ היינו בניסן של שנה הבאה ומקרא דויבא ירושלים בחדש החמישי היא שנת השביעית נשמע שהי' עדיין שנה השביעית וע"כ דלא מנינן מניסן דא"כ הי' ניסן שעשו הפסח שנה שביעית וניסן הבא שהתחיל לעלות שנה שמינית:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה