אור ברסלב
גנזי יוסף ראש השנה › דף ב.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ראש השנה · דף ב.

ראש השנה

תוס' ד"ה לשטרות וכו' והשתא משמע וכו'. ר"ל מדצייר רש"י שהשטר נכתב בכסלו וההלואה נעשה בתמוז דעכשיו דניסן הוא ר"ה הוי מאוחר וכשר משמע דלולי זאת הוי פסול. ונ"ל דמ"מ הוצרכו לומר שהודו המלוה והלוה שהלואה אחת היא דאל"כ לא היינו פוסלין השטר כשאין שם מקום לספק לא יהא אלא שלא ראו כלל נתינת המעות ומה שראו אח"כ נתינת מעות בתמוז אין מזה ראי' לומר שלא הלוה בכסלו. כ' מהרש"א ק"ק לפ"ז א"נ וכו' ע"ש והנה מ"ש לפ"ז נ"ל דאין כוונתו לפ"ז דפסלינן מספק דודאי גם לפי' התוס' אינו טורף מספק כיון דמ"מ לא נפסל השטר דדוקא לפסול השטר כתבו דלא פסלינן מספק אלא ר"ל לפ"ז דחיישינן לטעות ב"ד שישכחו מתי עמד המלך. ובעיקר קושייתו אמאי לא אמרינן נ"מ להא עיין בריטב"א שהקשה כיוצא בזה נימא נ"מ לב' שטרות שנדע איזהו קודם לגוביינא וע"ש מ"ש לתרץ ועמ"ש סוף ד"ז מזה:

שם וא"ת אכתי וכו' בכ"ט באדר כשיגיע וכו' כצ"ל ומ"ש בשנה ראשונה למלך הוא מיותר ואח"כ צ"ל בכ"ט באדר בשנה ראשונה למלך ונמצא וכו' ובחנם ציינו בדפוס כאן הני ג' תיבות ולעיל הו"ל לציינם. ועמ"ש מהרש"א לעיל מזה דאם נחוש שיטעו הב"ד תקשה מ"ש התוס' כאן אכתי אתי לידי תקלה ומשמע דכוונתו דבב"ד לא שייך תירוץ התוס' מיד שיגיע לאחד בניסן וכו' דדוקא הסופר רגיל לכתוב בכל יום שטרות ולא הב"ד ולענ"ד הוא דחוק קצת שגם לפני הב"ד רגילין להביא בכל עת שטרות ויותר נ"ל דהב"ד כשבאו השטרות לפניהם והמלוה צווח שאינו מוקדם רגילין לחקור היטב ויתברר הדבר מתי עמד המלך דאין סברא שישכחו כל העולם אפילו יום אחד דדוקא הסופר שהוא יחידי יטעה ביום א' ודו"ק:

שם ומלתא אחריתי הוא וכו'. נ"ל דר"ל לפי פירושם דלא חיישינן שמא ישכחו מתי עמד המלך אין זה טעם אמאי קבעו יום קבוע לר"ה למלכים משא"כ לפירש"י הוי זה טעם מספיק דלא ידעו אם שט"ח קדים או שטר מכירה קדים וה"ה ב' שט"ח איזהו מהם קדים וכמ"ש הריטב"א דאה"נ היו יכולין לומר כן ע"ש:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה