גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף קכא.
קכא/א
רש"י ד"ה שירי דם בזריקה וכו'. נ"ל דצ"ל שירי דם שלמים בזריקה ומ"מ לא הבינותי אמאי נקט שירי דם שגם עיקר נתינת הדם הוא כן וצ"ע: (שם) תוס' ד"ה כשתמצא לומר וכו' משום דדרשא דריה"ג וכו'. דברים אלו אינם מובנים לי דלא משני התם אקושיא זו דס"ל כריה"ג אלא אחר דמשני סבר לה כריה"ג פריך ור' ישמעאל האי קרא מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי ומשני תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל ולשון התוס' בזבחים שם נכונים בזה שכתבו דר"י דיליף מודם זבחיך ישפך לניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא יליף דפסח בשפיכה מקרא אחרינא [והיינו כעין שכתבו כאן דיליף מסברא אלא דהתם משמע להו דאין ללמוד מסברא אלא מקרא אחרינא] והקשו ע"ז דמאי פריך אברייתא דהתם דיליף מודם זבחיך לניתנים במזבח החיצון שנתנם במתנה אחת כיפר והא מיבעי לי' לכדר"י דפסח בשפיכה ומשני דסבר כריה"ג דפסח בזריקה נימא דסבר ג"כ בשפיכה ויליף מקרא אחרינא [או מסברא לשיטת התוס' דהכא] ואהא תירצו שפיר אלא משום דאשכח ברייתא דריה"ג נקטה [והיינו כמ"ש התוס' הכא משום דדרשא דריה"ג פשוט ליה טפי] ונ"ל דלא ק"ל התם אמאי דמשני תרי תנאי ואליבא דר"י דכיון דתרוייהו ברייתות דר"י ילפי מודם זבחיך ישפך ע"כ תרי תנאי נינהו דע"כ ברייתא דילפא מודם זבחיך דניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה יצא לא יליף מיניה דפסח בשפיכה אלא מקרא אחרינא [או מסברא] אבל התוס' דהכא שהקשו והאי דלא משני הכי כדפריך ור"י האי קרא וכו' ע"כ ס"ל דאפשר לומר דאע"ג דהברייתא נקטה להא דניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה קרא דודם זבחיך לאו דוקא הוא וקרא לפסח בשפיכה אתי וניתנים בזריקה שנתנם בשפיכה נפיק מסברא וקרא אסמכתא בעלמא ולהכי לא כתבו מקרא אחרינא דהו"ל למנקט בברייתא קרא האחר וצ"ל דמ"ש משום דדרשא דריה"ג פשוט ליה טפי ר"ל וכיון דריה"ג ע"כ ס"ל דפסח בזריקה ניחא ליה לומר שגם ברייתא זו דדריש אליבא דר"י מודם זבחיך דזריקה שנתנם בשפיכה ס"ל כריה"ג ודו"ק: