אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף קד.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף קד.

דף קג:

תוס' ד"ה בעי למימר וכו' ואת, יום השביעי וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוס' דבין קדושת שבת לקדושת יו"ט היינו בין שבת ליו"ט דשניהם קדושים ואפ"ה יש חילוק בין קדושת שבת לקדושת יו"ט ואת יום השביעי מששת ימי המעשה היינו בין שבת לחוה"מ דחוה"מ לא אקרי קודש שהרי במוצאי שבת או מוצאי יו"ט לחוה"מ מברכין המבדיל בין קודש לחול וכתבו ע"ז זה חלוק שבת מיו"ט ר"ל דכל זה נכלל בכלל חלוק שבת מיו"ט ששבת חלוק בין מיו"ט ובין מחוה"מ והוי הכל הבדלה אחת ונ"ל דלא ניחא להו להתוס' כפירוש הרא"ש דיום השביעי היינו יו"ט אחרון של חג דאמאי נקרא יום השביעי ואע"פ שבפסח הוא יום שביעי בסוכות הוי יום שמיני ועכ"פ הול"ל בפסח יום השביעי ובסוכות יום השמיני ובשבועות ולא כלום וע"ק אמאי מזכירין יו"ט אחרון טפי מיו"ט ראשון שג"כ חלוק מחוה"מ בדבר האבד ואע"פ שי"ל דנקט יו"ט אחרון שהוא אחר חוה"מ וחלוק משלפניו מ"מ לא ניחא להו להתוס' תירוץ זה גם קושיא ראשונה שכתבתי במקומה עומדת וראיתי בק"נ אות מ"ב שכ' שהרא"ש נאיד מפי' התוס' משום קו' מהרש"א והוא תמוה לענ"ד דמהרש"א לא הקשה אלא על לשון התוס' שסיימו זה חלוק שבת מיו"ט לכן משמע לי' דכונת התוס' לפי' הרא"ש והלשון אינו מדוקדק אבל א"צ לנוד משום זה מפי' התוס' ויכול לפרש כפי' התוס' ולא יסיים דברים אלו והנלענ"ד כתבתי ודו"ק:

שם ד"ה בין יום וכו' ה"נ וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוס' דהוי מצי להוכיח מזה דלאו ממניינא הוא דהא לא כתיבא ודו"ק: (שם) רשב"ם ד"ה ושמואל וכו' בפתיחתה ולית הלכתא וכו'. נ"ל שהכל דבור א' עד כדלקמן הנדפס בע"ב:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה