גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף צד:
רש"י ד"ה ואפילו עני וכו' בני חורין זכר לחירות. נדפס תיבת לחירות בין חצאי עיגול והוא ט"ס וצריך להקיף גם תיבת זכר או שלא להקיף כלום:
שם תוס' ד"ה עד שתחשך וכו' ורבינו יהודה תירץ וכו'. עיין במהרש"א ומדברי מהרש"ל משמע שמפרש דלתירוץ הר' יהודה צריך מתניתין דהכא דממתניתין דאיזהו מקומן ה"א דהוי כשאר קדשים ע"ש והוא דוחק לענ"ד דא"כ הו"ל למתני ליום ולילה כמו גבי אשם ותודה וגם דוחק לומר דה"א דמשנה דאיזהו מקומן מיירי בפסח מצרים ודו"ק:
שם ד"ה לא יפחתו לו פירשב"ם וכו' והא דקאמר וכו'. עיין במהרש"א עד דמשמע דאגבאי צדקה קאי וכו' שיטול מן התמחוי וכו'. מפירושו משמע דשיתנו לו הגבאים ושיטול הכל אחד אלא דמפי' רשב"ם גבי מן התמחוי משמע דמן התמחוי אין נותנים ד' כוסות אלא דאפילו עני שבעניים שנוטל מן התמחוי וממילא אין לו ד' כוסות ימכור כסותו ומ"ש רשב"ם אם לא נתנו לו גבאי צדקה היינו גבאים אחרים המחלקים כיפה של צדקה ור"י מפרש דמן התמחוי נותנים לו ד' כוסות ומ"ש דמיירי שיש לו מזון ב' סעודות נ"ל דה"ה כשאין לו וה"א שלא יתנו לו אלא ב' סעודות ולא ארבע כוסות ואפשר שהוא בכלל שיש לו מזון ב' סעודות ור"ל בין שיש לו משלו בין שנותן לו הגבאי מן התמחוי או אפשר דלרבותא נקיט דאיתא במשנה פ"ח דפאה מ"ח מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה הי' לו מאתים חסר א' אפילו אלף ביחד יטול קמ"ל כאן דל"מ כשאין לו ב' סעודות שיטול ביחד ב' סעודות וד' כוסות אלא אפילו יש לו ב' סעודות יטול ב' כוסות אכן מדברי מהרש"ל נראה שמפרש שיש חילוק בין שיתנו לו ובין שלא ימנע מלקבל ונ"ל דכוונתו דמי שיש לו ב' סעודות לא יטול אזהרה היא לעני אבל אין איסור על הגבאי שלא יתן לו וא"כ אין רבותא אפילו מן התמחוי שיתן לו דכיון שיש בידו ליתן אמאי לא יתן לכן פי' הרבותא על העני שיטול ואינו באזהרה שלא יטול אע"פ שיש לו ב' סעודות ודו"ק: