גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף פה:
ד"ה מן האגף ולפנים וכו' משפת הפנימית של עובי הפתח וכו'. עיין מ"ש בעזה"י בא"ח סי' נ"ה סי"ג בכוונת רש"י דמיירי שהדלת נפתח לפנים ומ"ש של עובי הפתח ר"ל של עובי הדלת עד מקום הנקישה שהיא שפה החיצונה של עובי הדלת והיינו שכל עובי הדלת נקרא אגף עצמו ומשפת הפנימית של עובי הדלת ולפנים הוא מן האגף ולפנים ומשפת החיצונית של עובי הדלת ולחוץ נקרא מן האגף ולחוץ והיינו מ"ש רש"י בד"ה אגף עצמו עובי השער ר"ל עובי הדלת ע"ש:
שם ד"ה שערי עזרה וכו'. עיין במהרש"א עד בין במצורע ויש להקשות דאכתי וכו' כצ"ל. ונ"ל דמ"ש רש"י מצורע משתלח וכו' הוא דבור בפ"ע וקאי אהא דאמרינן שמצורעין מגינין תחתיהם:
שם תוס' ד"ה וכן לתפלה וכו' ולענין שופר ומגילה וכו' עיין במהרש"א ולכאורה יש להקשות דמ"מ מנ"ל להש"ס לומר דפליגי דלמא ריב"ל מיירי בשופר ומגילה וכן למסקנת התוס' שיש חילוק בין לענין צירוף ובין לענין לענות קדיש או קדושה יש להקשות דלמא רב מיירי לענין צירוף וריב"ל לענות קדיש וקדושה וצ"ל דס"ל להגמרא דודאי ריב"ל לא מיירי בשופר ומגילה דמתניתין הוא וכן רב לא מיירי לענין צירוף דפשוט הוא אבל אי הוי ס"ד דריב"ל מיירי בשופר ומגילה תקשה דע"כ רב וכן לתפלה קאמר ומיירי לתפלה ולא בשופר ומגילה ואפשר דלכן כתבו התוס' מההוא דפרק ראוהו ב"ד דגמרא גופא מההוא ילפי דריב"ל לא מיירי בהלל ומגילה ודו"ק: