גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף עד.
במשנה ונותן את כרעיו וכו'. לכאורה אינו מובן למה חותך כרעיו ממנו ונ"ל דר"ל דאין קפידא לחתוך כרעיו כדרך לחתוך בכל בהמה ונותנם בתוכו למר וחוצה לו למר ודו"ק:
שם רש"י ד"ה מקולס וכו' דס"ל וכו'. נ"ל דרש"י גרס ר' טרפון קורהו תוך תוך [ונ"א תכבר] ור"ע קורהו מקולס וכ"ה ברש"י לעיל (דף נ"ג ע"א) דר"ע קורהו מקולס ובשמואל (א' כ"ה) דר"ט קורהו תכברא וס"ל דר"ט ור"ע פליגי בפלוגתא דר"י הגלילי ור"ע דמתניתין דר"ט כריה"ג ור"ע לשטתו ומ"ש ברש"י בשמואל שם כר"ע וכו' הוא ט"ס דא"כ אין הנדון דומה שם לראי' אלא דאדרבא מי שקורהו תכברא הוא דלא כר"ע ודו"ק ועיין רש"י ביצה (דף כ"ב ע"ב) ד"ה מקולס:
שם ד"ה איזה וכו' במקום שלא נהגו. משמע דבמקום שנהגו לאכול צלי גם גדי מקולס מותר ואין כן דעת הפוסקים ועיין בבר"י סי' תע"ו ובמ"ז שם ס"ק א' ואין להאריך כאן: