אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף עב.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף עב.

דף עא:

רש"י ד"ה הא לא דמיא וכו'. עיין מהר"ם עד ר"א דדאין וכו' לא כו' כצ"ל ומה שמחק תיבות ומקשים ר"י וכו' משמע שמפרש דכ"ז קאי על המקשן הראשון שהקשה הא לא דמי וכו' אבל לא ידעתי אמאי לא ניחא לי' בגירסא שלפנינו:

שם גמרא לישני לי' וכו'. עיין מהרש"ל ומהרש"א וכוונתם מבוארת דמהרש"ל הקשה דלמא ר' יהושע ס"ל דכששינה לדבר האסור אפילו בטועה חייב לזה הוצרך לחלק בין עוקר לטועה ומהרש"א השיב דמ"מ בשינה לדבר המותר ודאי מחלק ר"י בין עוקר לטועה דבעוקר לא הוי טועה בדבר מצוה ובטועה הוי טועה בדבר מצוה לכן מקשה דלישני לי' דברישא אפילו אי הוי שינה לדבר המותר הי' חייב דבעוקר לא הוי טועה בדבר מצוה. ולכאורה אין זה מספיק דהא אפשר לומר דר' יהושע משמיענו דאפילו הוי טועה נמי הי' חייב כיון ששינה לדבר האסור ונ"ל להוסיף דכיון דבאמת לא משכחת לה בטועה למה לו להשמיענו הדין אלו הי' משכחת בטועה ובתינוקת לא משכחת כלל שינה בדבר האסור וכמ"ש מהרש"א דאם סבר שהוא של חול ומל אותו בשבת ממ"נ אם הוא באמת של חול הרי חילל שבת במזיד ואם הוא באמת של שבת הרי לא עשה שום איסור ומה לנו לטעותו וכיון דע"כ א"א אלא בעוקר אפילו שינה בדבר המותר נמי חייב אכן לא ידעתי אמאי הוצרך מהרש"א להביא ראי' מתינוקת דבעוקר חייב לר"י כיון דלא הוי טועה בד"מ הא הוא מפורש בגמרא כאן דסיפא ע"כ בטועה דבעוקר חייב ולמדוהו מהא דחייב בשאינן ראויין ובעוקר מה לי ראויין ומה לי שאינן ראויין וצ"ל שלא בא אלא ללמדנו הטעם דעוקר חייב משום דלא הוי טעה בדבר מצוה ודו"ק:

שם רש"י ד"ה תינוקת וכו' וא' למול באחד בשבת וכו'. נ"ל דאחד בשבת לאו דוקא נקיט דהא השתא קיימינן דמל של א' בשבת בשבת חייב לכ"ע אלא ר"ל א' מימי השבת שעברו ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה