אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף נט.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף נט.

דף נח:

ד"ה יאוחר וכו' אע"ג וכו'. ראיתי מתרצים דאצטריך דלא נימא חיובא דיומא עדיף כדאיתא בסוכה (דף נ"ו ע"א) לחד מ"ד ע"ש ואני תמה דא"כ לרב בטל דין דכל התדיר קודם דנראה דלעולם שאינו תדיר חיובא דיומא הוא וגם עיקר דילפינן דתדיר קודם הוא ממלבד עולת הבוקר ומשם ילפינן לכל התדיר כדאיתא בזבחים (דף פ"ט ע"א) ומוספין הם חובת היום לגבי תמידין וגם לא מצינו שיחלוק אדם בהקרבה ולכ"ע של שבת קודם לשל יו"ט אע"פ שהם חובת היום ובסוכה שם נחלקו בחלוקת שתי הלחם ולחם הפנים ולא בהקרבת מכשיריהן לכן נלענ"ד לפי מ"ש התוס' שם ד"ה והלכתא וז"ל א"נ חשיב נמי לחם הפנים חובת היום אע"פ שהם משבת שעברה עכ"ל מבואר מדבריהם דטעמא דמאן דלא חשיב לי' חובת היום לפי שהם משבת שעברה והקרבת הבזיכין אפשר דלא חשיב להו משבת שעברה כיון דזמן הקרבן היום ולענין הקרבה חשיב מזמן שראוי ליקרב משא"כ לענין אכילה חשיב מזמן שמונחים במקדש או אפשר דפליגי גם בהקרבת הבזיכין ונקיט גבי אכילה וה"ה גבי הקרבה אבל בשאר תמידין ומוספין ודאי מודה דכל התדיר קודם ולא משגיחין על חובת היום שגם התמיד נקרא חובת היום כיון שזמן הבאתו והקרבתו היום וכה"ג אמרינן בזבחים (דף צ"א) לענין מקודש אטו שבת למוספין אהנאי לתמידין לא אהנאי ולפי דבריהם צ"ל הא דלא חשיב לרב זמן חובת היום משום דאמרינן ליה על כל מצוה דאתי מזמן לזמן ולפ"ז כאן לכ"ע גם התמיד הוי חובת היום ודו"ק. ועיין במהרש"א ולענ"ד אפשר לומר דלענין קטורת ונרות אין מספיק טעם תדיר דאפשר לומר דמיני דמים חשיבי טפי כדאיתא בזבחים (דף פ"ט ע"א) במשנה (ובדף צ' ע"ב) איבעי לן תדיר ומקודש איזהו קודם וה"ה זה ומ"מ אין לומר תפשוט מכאן דמקודש קודם מדלא אמר הטעם דתדיר דאפשר לומר דמין דמים חשיב ממקודש או דחדא מתרי טעמי נקיט ודו"ק:

שם רש"י ד"ה תמיד קודם לקטורת וכו' טעמא וכו' עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת רש"י לפרש אמאי תמיד אפילו האברים קודמין לקטורת ולא כבשחרית קטורת קודם לאברים והוא מפורש ביומא (דף ל"ד ע"א) כמנחת הבוקר ולא כאברי הבוקר ע"ש וממילא צריך גם לברייתא קמייתא דלא נימא קטורת קודם לאברים ואברים לנרות ודו"ק:

שם ד"ה ומחוסר כפורים כגון מצורע וכו'. עיין במהרש"א עד אך קשה דא"כ וכו'. נ"ל דר"ל דלולי הנ"ל הי' אפשר לומר דמשמע לי' דמיירי בכל מחוסרי כפורים אבל השתא כיון דת"ק ע"כ לא מיירי בכל מח"כ נוכל לומר שגם ר' ישמעאל לא מיירי במצורע ומ"מ נלענ"ד ליישב דהת"ק ע"כ לא מיירי אלא בהנך שיש בהם כרת ומיירי גם במצורע אבל ר"י דאמר בסתם וגם קאי את"ק משמע לי' דמיירי בכל הנך דמיירי בהו ת"ק ומוסיף אפילו אין בו כרת ודו"ק:

שם ד"ה זה בנה וכו' ובפרק כל התדיר משמע וכו'. נ"ל דהוצרכו לזה דלא נימא דדוקא גבי יולדת מרבינן בת"כ דליכא עיכובא וכאן לא מיירי ביולדת לזה כתבו דכיון דעיקר הלימוד הוא מיולדת אין סברא דשום דבר יהא חמיר מיולדת ור"ח תירץ דבמצורע כיון דכתיב תהי' משמע לי' עיכובא וחמיר מיולדת וכמ"ש מהרש"א:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה