אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף נח.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף נח.

דף נז.

רש"י ד"ה בין הערבים וכו' חלוק הערב וכו'. עיין במהרש"א ולא הבינותי קושייתו דהא זמן פסח וזמן תמיד אחד הוא אלא דכיון שהגיע זמן שניהם מקדמינן לתמיד משום דלא כתיב בי' בערב ומ"מ בדיעבד כשהקדים הפסח כשר כיון דזמנו הוא כדתנן לקמן (דף ס"א ע"א) שחטו קודם לתמיד כשר וכו' ואם נזרק כשר ואה"נ דלריב"ל אם נשחט הפסח קודם שמונה ומחצה פסול והי' רבא יכול להקשות לו ממתניתין דלקמן דדוקא קודם חצות פסול אלא כיון דשפיר מקשה לו ממשנה דהכא מתמיד גופא ניחא לי' טפי. עוד אפשר לומר דריב"ל מודה דבדיעבד לא פסול אלא קודם חצות ויש לו איזהו לימוד ע"ז וממילא ניחא לי' משנה (דדף ס"א) הנ"ל ורבא מקשה לי' דכיון דמדאורייתא לכתחלה בשמונה ומחצה היכי מקדמינן לי' בע"פ לכתחלה ומ"מ אפשר לומר שגם זמן פסח כן הוא מדאורייתא לכתחלה ונ"מ אם עברו וקרבו התמיד אחר חצות לא ישחטו הפסח לכתחלה עד שמונה ומחצה ומ"מ כשהגיע זמן שניהם ושניהם עומדים ליקרב תמיד קודם ודו"ק:

שם תוס' ד"ה תמיד נשחט מאחרינן וכו' וקרב הפסח בשמונה ומחצה וכו'. הוגה בגליון בעשרה ומחצה ולא ידעתי כוונתו דהא לא היו שוהין בעשיית התמיד אלא שעה אחת א"כ גמר הקרבתו הי' בתשעה ומחצה כמ"ש רש"י במשנה והוי הפסח מיד אחריו וא"ל דר"ל סוף הקרבתו דמנ"ל דהקרבת הפסח לא הי' יותר משעה דהא היו פסחים מרובים ולא דמי לתמיד שלא הי' אלא אחד ולכן נ"ל דצ"ל בתשעה ומחצה והיינו תחלת הקרבת הפסח ודו"ק:

שם גמרא עביד להו למוספין בשש וכו'. נ"ל דר"ל התחלת עשייתן בתחלת שש ובזיכין בתחלת שבע ונגמרו בסוף שבע כמ"ש רש"י ד"ה בזיכין שצריך שעה להתעסק בכך והתמיד בסוף שבע ומחצה ודו"ק:

שם תוס' ד"ה ר' ישמעאל וכו' אבל שבת דעלמא וכו'. עיין במהרש"א עד דאל"כ לוקמי פלוגתייהו בפשיטות בשבת דעלמא ופליגי בגזירה או בבזיכין קודמים למוספין וכו' כיון דליכא היתירא ובזה וכו' כיון דליכא היתירא להקדים וכו' כצ"ל. ור"ל ולכ"ע לית להו גזירה ופליגי בבזיכין קודמין למוספין ומ"מ נצטרך לומר לר"ע כסידרו בע"פ שחל להיות ע"ש דכיון דלית לי' גזירה ובזיכין קודמים למוספין מקדמינן לי' כל מה דאפשר כנ"ל: (שם) ד"ה מדי וכו' דהא ר"י אמתניתין קאי וכו'. נ"ל דלאביי פשיטא להו דלאביי לא שייך להקשות לר' ישמעאל מידי בע"פ קתני דאפשר לומר דבע"פ מיירי הכל וקאמר כסידורו בחול כך סידורו בשבת אבל לרבא כיון דכסידורו בחול היינו בחול דעלמא הו"ל לפרש בשבת בע"פ לזה תירצו דס"ל לרבא דכיון דפליג אמתניתין לא הי' צריך להזכיר ורבה בר עולא לא ניחא לי' בזה אכן רש"י ד"ה מי קתני כ' ולהכי לא פריך לי' וכו' משמע לכאורה דס"ל דאה"נ שהי' יכול להקשות לו אליבא דר"י ולא ביאר טעמא אמאי באמת ל"ק לו בין אליבא דאביי ובין אליבא דידי' לר"י וצ"ל דרש"י נמי ס"ל כסברת התוס' ומ"ש דאיהו נמי אמר כוותי' הוא לראי' דס"ל דלא קשה אליבא דתרוייהו לר"י ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה