אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף נא:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף נא:

דף נא.

פסחים דף נא/ב

ד"ה כל הספיחים וכו' דכתיב ולבהמתך וכו'. עיין מהר"ם עד ות"ל משם דאסור וכו' כצ"ל:

שם וסברי איסור ספיחים דרבנן. כ"ה בברייתא דת"כ שהביא הר"ש פ"ט דשביעית מ"א שגם לרבנן אסירי מד"ס ע"ש:

שם ולא משמע הכי. כ' מהרש"א דהיינו מהירושלמי שהביאו התוס' לעיל ד"ה אני ראיתי ע"ש ולענ"ד אין ענין הירושלמי לכאן דהירושלמי קאי אמתניתין דהתם דמוקי לה בספיחי ששית שנכנסו לשביעית. וכ"ה בירושלמי שם פ"ט דשביעית מ"א וכן הביאו הר"ש שם ולא גרסינן שם ספיחי כרוב וכן בפ"א דברכות ה"א שהביא מעשה זו לא נזכר אלא ספיחים סתם והתוס' כאן כתבו ר"ש בן יוסי בן לקוניא דמיירי בספיחי כרוב של שביעית במוצאי שביעית ובאמת לפי זה נוכל ליישב תמיהת ר"י דלעיל דיכול להיות דר"ש לא אכל ספיחי ירקות בשביעית ור"ש ב"י בן לקוניא ראה שאכל ספיחי כרוב של שביעית במוצאי שביעית ור"י הקשה לעיל קודם שידענו חילוק זה או אפשר דהא בהא תליא דכיון שאכל ספיחי כרוב במוצאי שביעית ה"ה ספיחי שאר ירקות בשביעית כתמיהת ר"י ומ"מ לא משמע להו דעובדא דר"ש בר"י בן לקוניא הי' במוצאי שביעית ודו"ק:

שם דכשיראו אותם גדולים וכו'. משמע דר"ל דכיון שהם גדולים ובודאי גדלו גם בשביעית יסברו שלקטם בשביעית אבל בספיחי כרוב דאפשר שגדלו אחר שביעית לא ידעו כלל שגדלו בשביעית ולא יסברו שלקטם בשביעית ובאמת כשלקטם אחר שביעית אע"פ שגדלו בשביעית מותרים כמ"ש הר"ש פ"ו דשביעית מ"ד שנתבטל האיסור בהיתר:

שם אבל לרבנן דפליגי עלי' ליכא למיגזר. עיין במהרש"א ומ"ש דבשאר ספיחים נמי בכדי שיעשו ר"ל בתוך כדי שיעשו ומ"מ אין דבריו מובנים לי אי מיירי אחר הביעור מה זה שכ' ליכא למיגזר בי' ספיחי כרוב הא אחר הביעור אסירי מדאורייתא ועוד מה זה שסיים לר"ע יש לגזור בי' אף בספיחי כרוב קודם ביעור ואי מיירי קודם ביעור א"צ לאריכות והיא תירוץ אחד מתירוצי מהרש"ל דקודם ביעור לר"ע אסור מדאורייתא ולרבנן מדרבנן ונ"ל דכוונתו דכיון דבאמת מותרים כיון שנלקטו בשמינית ולא אסירי אלא משום שיסברו שליקטו בשביעית ומש"ה לרבנן כיון דאפילו אי הוי נלקטו בשביעית לא הוי אסירי מדאורייתא אלא אחר הביעור לא גזרו אפילו אחר הביעור אבל לר"ע כיון דאי הוי נלקטו בשביעית הוי אסירי מדאורייתא אפילו קודם הביעור גזרו גם על הנלקט בשמינית לר"ש בשאר ספיחים ולרבנן גם בספיחי כרוב ומ"ש מהרש"א דהיינו לאכול בז' נ"ל דר"ל שגם תיכף בז' אסור וה"ה בח' קודם ביעור כנלענ"ד ודו"ק: (שם) דבשמעתין משמע לכ"ע וכו'. ר"ל לר"ע מדאורייתא ולחכמים מדרבנן: (שם) ד"ה כגון אנא וכו' אלא מפרש ר"ת וכו'. עיין במהרש"א מה שהקשה ובגליון הש"ס מתרץ קושייתו לנכון ע"ש. עוד נלענ"ד לתרץ שהלך לשם מוצאי יו"ט ראשון והגיע לשם ביו"ט שני וההליכה אין איסור שהרואה אותו בכ"מ אומר בתוך התחום הוא א"נ לפי מה דמספקא לי' במדבר גם על ההליכה מספקא לי' ועדיין לא הלך אלא הוא גופי' מספקא ליה ושואל אם מותר לילך ולעשות מלאכה במדבר א"נ אפשר לומר דבתוך התחום הי' והשלוחין לא הגיעו למקומו אלא ביו"ט שכבר הלכו שיעור תחום ולא היו יכולין לילך יותר והוא הי' מותר לו לילך תחום מביתו ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה