גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף מז:
מז/ב
תוס' ד"ה כתישה וכו' בארעא דיליה וכו'. לא ידעתי אמאי נקטו דוקא בארעא דיליה בלא מתכוין לחרוש הול"ל במתכוין גם לחרישה ואפילו בארעא דחברי' ודו"ק:
שם דכיון דמשום יו"ט אסור משום וכו' כצ"ל:
שם ד"ה ועייל וכו' תימה לר"י וכו'. לכאורה הי' אפשר דס"ל לתנא אין איסור חל על איסור אפילו בכולל ולא חל איסור נבלה על גיד ובב"ח מיירי שאכל גם החלב אלא דלאוקימתא דעייל נבלה ר"ל וס"ל דאיסור חל על איסור אבל לשאר אוקימתות ס"ל אאחע"א אלא דלא משמע להו שיסבור התנא אאחע"א אפילו בכולל ודו"ק:
שם ד"ה שה ולא הבכור וכו' דכתיב בי' שה תמים וכו'. עיין מהרש"ל ומהרש"א והגהות הב"ח ולפי פי' מהרש"ל והב"ח דמאחת ממעט כן הי' יכול לומר גם לפירש"י דמיירי בעולה אבל לפי' מהרש"א לא שייך אלא לפיר"י ודו"ק:
שם ד"ה שה ולא בכור וכו' דנפקא לן ממסת וכו' כצ"ל: