גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף מו:
ד"ה הואיל וכו' הקשה וכו' משום הואיל דכל חדא וכו'. המפורשים כתבו דהיינו לרמי בר חמא (דף מ"ח ע"א) אבל לרב פפא מותר בלא הואיל ואמת כן משמע מדברי רש"י שם ד"ה אלא דבעידנא ע"ש אכן לענ"ד אפשר לומר דהתוס' ס"ל שגם לר"פ הוא מטעם הואיל אלא שמחלק בין הואיל זה להואיל דרב חסדא ורבה ואפשר לומר שגם מ"ש רש"י דכל חדא וחדא חזי' לי' בלאו הואיל ר"ל דאכל חדא בפ"ע א"צ הואיל ובזה לא דמי לר"ח ורבה דשם גם אכל חדא בפ"ע צריך הואיל אבל הא דשרי לאפות כולן הוא מטעם הואיל דכל חדא חזיא לי' ודו"ק:
שם כיון דאופין אותן קודם יו"ט וכו'. הקשה מהרש"א דבנאפה נמי כדרכו בע"ש וכו' ע"ש ולא הבינותי דהתוס' נקטו יו"ט משום שתי הלחם דהקרבתן ביו"ט של עצרת ואופין אותן כדרכן עיו"ט ואין נפסלין בלינה דאין התנור מקדשן ואפ"ה אסור לאפותן ביו"ט ולא אמרינן אם רוצין מותר לאפותן בעיו"ט ואם רוצים מותר לאפותן ביו"ט משום הואיל ודו"ק: (שם) ורשב"א פי' וכו'. עיין במהרש"א עד דלפי מה דבעי למימר השתא וכו'.
ולענ"ד ע"כ תרוייהו צריכי דאיסור חמץ תלוי בהואיל אי בעי מתשיל עלייהו והיתר אפיי' בהואיל דכל חדא חזי' לי' לר"א ולר"י הוא להיפך וכן משמע מפירש"י כאן שפי' לר"א ואע"ג דאיכא חדא דלא חזיא משתריא דכל חדא וחדא וכו' ולר"י פי' אבל על אפייתה עובר דאיכא חדא דלא חזיא לי' דאל"כ נימא לר"א דאסור לאפותה ותטיל למים או לא יאפה עיסה כלל ביו"ט של פסח ולר' יהושע נימא דאם רוצה לא תקרא שם עד שתאפה ולכן לקמן דמדמי לה למחלוקת ר"ח ורבה דמיירי בהיתר אפיי' נקיט הואיל דכל חדא חזיא לי'.
וכ"מ מדברי רש"י שם ד"ה ור' יהושע ע"ש.
והנה לפי' המפורשים דלעיל גם דברי רשב"א קאי לרב"ח אבל לר"פ לא קשה כלל דלא ס"ל כלל להתיר ע"י הואיל ולמ"ש לעיל בעזה"י קאי גם לר"פ ודו"ק. ועיין מהר"ם ד"ה ואר"י וכו' עד רק כרב פפא וכו' ובד"ה דלא בעינן צירוף וכו' פי' מטעם זה וכו' כצ"ל: