גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף לז:
ד"ה ת"ק סבר וכו' דקודם לישתן מבושלין וכו'. נ"ל דדוקא כשקודם לישתן מבושלין אבל אם מבושלין אחר לישתן קודם אפייתן ואח"כ נאפו הוי לחם למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ודו"ק:
שם תוס' ד"ה ות"ק וכו' ותירץ ר"י וכו'. עיין מהר"ם עד ולכך הוכרח לפרש וכו' ר"ל דמוכרחין אנו לפרש כן דברי התוס' דאל"כ וכו' אבל אין דבריו מובנים לי דאמאי לא אמרינן בעיסה אחד עילאה גבר ותתאה גבר ונתבשל הקמח או לא נתבשל ודברי מהרש"א מבוארין יותר דע"כ לא איכפת לן כלל בבישול מקודם או לא ע"ש ודו"ק:
שם ד"ה אמר לך וכו'. עיין במהרש"א עד דעל כרחך דמיחייבין וכו' כצ"ל:
שם ד"ה דכ"ע וכו' אבל בלילתו עבה וכו'. עיין במהרש"א עד דא"כ לא הוי לחם עוני וכו' ותמהני דלא הוזכר לעיל אלא חלוט אבל שאר מעשה אילפס לא אשכחן דלא יהא לחם עוני וצ"ל דהא דלא אוקמה לעיל בעבה דסתם מעשה אילפס לא משמע ליה בלילתו עבה וכמ"ש התוס' לקמן ד"ה לחם דבלילתו קשה רגילין לאפות בתנור ודו"ק:
שם ד"ה לחם וכו'. עיין במהרש"א עד ניחא דכעין מעשה תנור וכו' כצ"ל: