גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף לו:
ד"ה פרט לחלוט וכו' לקמן מיירי וכו'. עיין במהרש"א ומבואר מדבריו דחלוט לא נאפה כלל לא בתנור ולא באילפס ומחלוקת ר"י ור"ל לא קאי אלא אסופגנין ודובשנין ואיסקריטין וכ"כ הר"ן בשם רבינו אפרים ע"ש אכן מלשון רש"י (דף ל"ז ע"א) ד"ה ר"ל אכולהו קאי משמע דקאי גם אחלת המסרת דהיינו חלוט והיינו דנחלט מתחלה ואח"כ נאפה לר"ל כדאית לי' ולר' יוחנן כדאית ליה ומדלא נחלקו התוספות עליו משמע דמודו ליה ונ"ל לפ"ז דמלשון ריש לקיש דאמר הללו מעשה אילפס הן ור' יוחנן דאמר הללו שעשאן בחמה משמע דסתם חלוט כן הוא לכן סתם בברייתא חלת המסרת דהיינו חלוט ולא חילק כלל דסתמא הוא לר"ל כדאית ליה ולר"י כדאית ליה לכן לא משמע להו לאוקמא חלוט דהכא בהרתיח ולבסוף הדביק דלא הוי קרי לה חלוט סתמא משא"כ הנך ברייתות דקתני בהו מעשה אילפס שפיר מפרש בהרתיח ולבסוף הדביק והנך דינים דע"י משקין לא איירינן בהו כלל עדיין עד לקמן (דף ל"ז ע"ב) שחידש ר"ת דינים אלו כנלענ"ד:
שם א"נ הכא בדהדר אפייה בתנור. נ"ל דר"ל ומיירי תרווייהו בבלילתו עבה ולפי מ"ש אח"כ בשם ר"ת דבפרק החולץ מיירי בבלילתו רכה נמצא דלתירוץ א' דהכא בבלילתו עבה הוי לחם ולא לחם עוני ובזה מיירי כאן ואין חילוק בין הדר אפייה בתנור או לא ובבלילתו רכה בלא הדר אפיי' בתנור לא הוי לחם כלל ובזה מיירי ההוא דלקמן ובהדר אפיי' בתנור הוי לחם עוני ובזה מיירי ההוא דפרק החולץ ולתירוץ ב' דהכא בבלילתו עבה ואפיי' בתנור הוי לחם ולא לחם עוני ובזה מיירי כאן ובלא אפיי' בתנור לא הוי לחם כלל ובזה מיירי ההוא דלקמן ובבלילתו רכה ואפיי' בתנור הוי לחם עוני ובזה מיירי ההוא דהחולץ ודו"ק. ונ"ל דבלא אפיי' בתנור ר"ל לר"ל אלא באילפס והדביק ואח"כ הרתיח ולר"י אלא בחמה וכמ"ש לעיל ודו"ק: