גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף לא.
רש"י ד"ה דינא הוא וכו' אבל על מעות שלא היו בעין וכו'. משמע דעל מעות שהיו בעין מחיים חייל שעבודו עליהם והוא תמוה דפשיטא שגם מעות ומטלטלין שהיו בעין ביד אביהם לא משתעבדי לבע"ח ועיין בטוש"ע ח"מ סי' ק"ז ס"א ונלענ"ד דכוונתו למ"ש התוס' ד"ה באחריות דה"א יעכב לעצמו דהו"ל כתופס מחיים לזה כ' רש"י דכיון שלא היו בעין לא חייל שעבודו ולא נקרא תופס אע"פ שהיו בידו ודו"ק:
שם גמרא אא"ב למפרע הוא גובה וכו'. כ' מהרש"א אבל מטלטלין אם גבו לאו כגבו מחיים דמי ע"ש ולא ידעתי מה נ"מ במטלטלין אי הוי כגבו מחיים או לא דאפילו אי כגבו מחיים דמי וגם אפילו גבה אביהם באמת מחיים הי' נעשה לאחר מיתת אביהם מטלטלין דיתמי כמו מטלטלין שהיו שלו מעולם ודו"ק:
שם תוס' ד"ה משעבדנא וכו' ונרא' לר"י וכו' עיין במהרש"א עד דב"ח דאבוהון וכו' ר"ל לוה של אביהם וכן מ"ש אח"כ שהרי ב"ח דאבוהון וכו' כאלו ב"ח דאבוהון וכו' ר"ל לוה של אביהם ולא דק בלשונו ומ"ש אח"כ משועבדים נמי לב"ח דאבוהון ר"ל מלוה של אביהם וכ"ה לשון הגמרא והפוסקים בכ"מ דב"ח היינו המלוה אכן בעיקר דבריו תמהני דאם לא חשבינן קרקע המשועבד לאביהם רק כאלו הוא ביד אביהם ל"ל להתוספות לומר דמטלטלין אין להחשיבם כאלו הם ביד ראובן הא אפילו נחשיבם כאלו הם ביד ראובן לא עדיף מאלו היו ממש בעין ביד ראובן דחשובי אח"כ מטלטלין דיתמי גם מה שסיים המהרש"א דגובה מיניה אף מטלטלין כשאבוהון קיים משמע דאחר מיתת אביהם אינו גובה ממנו רק קרקע ולא מצאתי בשום מקום דכשבא לגבות מבע"ח של בע"ח שלו מדר' נתן לאחר מיתת בע"ח שלו שיהא חילוק בין יש לו קרקע או מטלטלין ודוקא אחר שגבו היתומים מחלקינן בין גבו מטלטלין או קרקע וכמ"ש הטור בח"מ סי' ק"ז ס"ט והנלענ"ד בכוונת התוס' דודאי לוה של הלוה שלו הוא משועבד ממש להמלוה ראשון מדאורייתא כדמשמע מכל הפוסקים בח"מ סי' פ"ו ובפרט בס"ה ובסמ"ע וש"ך בשם הפוסקים ע"ש ואין להאריך אלא דלא עדיף שעבוד שיש לבע"ח דראובן על לוה של ראובן משעבוד שיש לראובן גופי' עליו ומה שנתנם להיתומים של ראובן חשבינן לי' כאלו מכרם או נתנם להם לכך כתבו התוס' דקרקע כשהיא משועבדת לראובן חשבינן לה כאלו היא בידו כיון דאם מכרה חוזר ראובן וגובה אותה ולכך משועבדת נמי לבע"ח דראובן כן ואע"פ שמכרה לבני ראובן חוזר בע"ח דראובן וגובה אותה אבל מטלטלין אין להחשיבם כאלו הם ביד ראובן כיון דאם מכרם אין ראובן גובה אותם ה"ה בע"ח דראובן אע"ג דמיד לוה של ראובן גובה אפילו מטלטלין מ"מ עכשיו שנתנם לבני ראובן הוי כאלו מכרם וא"י לגבות מהם ואע"פ שלפ"ז קצרו התוס' מאוד בדבריהם מ"מ נלענ"ד לפרש דבריהם כן ולכאורה לפ"ז גם אחר תקנת הגאונים דמטלטלי דיתמי משתעבדי לבע"ח מ"מ גבו מטלטלין אין בע"ח גובה מהם דהא אינו טורף מטלטלין שמכר אכן בב"י הביא שם בשם ת' הרשב"א דהשתא אפילו גבו מעות גובה מהם ופסק כן בש"ע ס"א ומדלא ביאר דהתוספות חולקים ע"ז משמע דס"ל דאין דינם כלוקחים אלא כיורשים ובקרקע הוי כאלו הי' ביד בע"ח דאבוהון ולכן לא הוי כמו קנו יתמי קרקע אלא כאלו בא לידם קרקע של הבע"ח אבל מטלטלין כיון דאלו מכרם או נתנם הלוה א"י ראובן להוציא ממנו אין להחשיבם כאלו הם ביד ראובן וממילא אין נחשבין כאלו הם ביד בע"ח דראובן ולא באו להיורשים מבע"ח דראובן אלא עתה בשעת גבי' ירשו מראובן לכן הוי מטלטלין דיתמי אבל השתא דמטלטלין דיתמי משתעבדי הוי כאלו יורשים מטלטלין המשועבדים לבע"ח דאביהם לכן גובה מהם ומה שהכריחם לזה ולא כתבו בקיצור דקרקע הוי כאלו הוא של אביהם אבל מטלטלין אע"ג דהוי כאלו הוא של אביהם הוי מטלטלין דיתמי משום דכיון דמשום דר' נתן אתינן עלה לא שייך לומר דהוי כשל אביהם אלא כבע"ח דאביהם וכמו שכתבו כל הפוסקים לכן הוכרח לחלק כן כנלענ"ד ודו"ק: