גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף יב:
פסחים דף יב/ב
ד"ה ולהך לישנא וכו' אפילו טעה וכו'. עיין מהרש"א ומהר"ם מה שהקשו וע"ע במהר"ם עד והמקשה אאי הכי דפריך בתר הכי סמיך ונ"ל דר"ל דמקשה לרבא אליבא דר"י א"ה בה' נמי נוכל והוצרך לתרץ גם אליבא דרבא חמץ לכל מסור אכן לענ"ד משמעות הגמרא דלרבא לא ידעינן סברא זו דחמץ לכל מסור עד שתירגמא אביי אליבי' ורבא גופי' לא ניחא לי' בסברא זו ותירץ בע"א ולאביי דס"ל סברא זו לר"י אליבא דרבא לא מסתבר שיפלגו ר"מ ור"י בסברא זו דלא אשכחן דפליגי אלא בשיעור השעות וא"כ ע"כ גם ר"מ ס"ל כן וא"כ מאי משני לר"מ בה' חמה במזרח ובז' חמה במערב ובשית הוצרך לומר משום דיומא בקרנא קאי ואמאי לא סגי לי' בטעמא דחמץ לכל מסור ונלע"ד דאע"ג דאליבא דר"י ודאי ידע סברא דבחמש חמה במזרח ובז' במערב דאיהו אמרה בברייתא מ"מ אליבא דר"מ לא ידעי דס"ל סברא זו ומה שהקשה אח"כ לרבא אליבא דר"י בד' לא ניכל הוא כעין קושיא אחת עד א"ה בה' נמי ניכל והוי כמו ממ"נ ואפשר שזהו ג"כ כוונת מהר"ם במ"ש והמקשה אאי הכי וכו' ר"ל המקשה דפריך לרבא אליבא דר"י בד' נמי לא ניכל וחסר איזה תיבות בדבריו ודו"ק:
שם ד"ה אימתי וכו' ועוד שעת ביעורו וכו'. נ"ל דר"ל לעיל (דף י' ע"ב) ובשעת הביעור ומסתמא גם שעת ביעורו דברייתא דהכא פירושו כן: (שם) רש"י ד"ה משום שינויא דשנינן וכו' לכל מסור הוא א"נ וכו'. עיין מהרש"ל ולפי פירושו משמע דצ"ל א"כ במקום א"נ ולענ"ד נראה דמ"ש רש"י אלא משום דחמץ לכל מסור רמז אליבא דאביי דצ"ל כן ואע"ג דהקושיא לא הזכיר אליבא דאביי קיצר בדבר וחדא נקיט ומ"מ בהתירוץ כ' גם אליבא דאביי וא"נ קאי אליבא דרבא ודו"ק: