גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף טו:
תוס' ד"ה נימא וכו' משום דס"ל ולד טומאה דאורייתא. ר"ל דס"ל טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כדמוקי לקמן וממילא הוי ולד טומאה דאורייתא אבל אין סברא לומר דר' יוסי מוקי פלוגתייהו באופן אחר מדר"מ וכמ"ש לעיל בעזה"י:
שם רש"י ד"ה ור' יוסי לטעמי' וכו' ומאי מדבריהן וכו'. עיין במהרש"א עד דר"י מודה בז' וכו' כצ"ל. וע"ש עוד עד אלא ע"י עצים ולבונה ר"ל וס"ל דמונין בהם ראשון ושני וע"ש עוד עד אפילו לר"י דאית לי' וכו' ר"ל אע"ג דבלא"ה א"א לאוקמה ע"י משקין דא"כ לא הוי לר"מ ולד טומאה דאורייתא וע"כ מיירי בחד גוונא בין לר"מ ובין לר"י וכמ"ש בעזה"י לעיל ע"א מ"מ ניחא לי' לומר שגם לר"מ א"א לאוקמי כן. ונ"ל דלא ניחא לי' לרש"י לומר דרבינא מפרש ולד הטומאה דרבנן ומדבריהם מדר"ח דא"כ נצטרך לומר דר"י ס"ל דאין למדין איסור מטומאה ופליג גם בז' ודלא כר' יוחנן ורש"י בא כאן לפרש דרבינא ג"כ יסבור כר' יוחנן וגם ר' יוסי ס"ל דלמדין איסור מטומאה ולא ניחא לי' לומר דנעשה שלישי ע"י עצים ולבונה ור"מ ס"ל דאין מונין בהם ראשון ושני מדאורייתא ומדבריהם מדר"ח יר' יוסי ס"ל מונין דלא משמע לי' דפליגי תנאי בזה וכמ"ש לעיל בעזה"י: