גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
פסחים · דף ה:
גמרא והלא כבר נאמר לא יראה לך שאור. הוגה בגמרא אח"כ בשם מהר"ם ולא יראה לך חמץ אכן בפסוק כתיב בהיפך ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך ולכן צריך להגי' כן בגמרא ובמהר"ם וכן הוגה בגליון בשם הילקוט בסיפא שאור במקום חמץ והי' לו להגי' ברישא חמץ במקום שאור כמו שהוא בפסוק וכ"ה בילקוט פ' בא רמז ר"ג אכן באמת א"צ להגי' כלל דדי בולא יראה לך שאור בכל גבולך דמחמץ לא דריש כלום:
שם רש"י ד"ה איפוך וכו' ולא כתב לא תמצא וכו' הוכרח לזה לפרש דמתחלה אמר ת"ל לא ימצא אין לי וכו' ומשמע דאחר דכתיב לא ימצא עדיין אין לי אלא וכו' מה מוסיף אח"כ ת"ל לא ימצא ולעיל בברייתא אינו מפורש כלום כיון דעדיין לא נתפרש אין לי אלא בנכרי שלא כבשתו וכאן מפרש לה לאביי כדאית לי' ולרבא כדאית ליה:
שם ד"ה ופרכינן לרבא וכו' ואם אינו ענין וכו'. הוכרח לזה לפרש מה שסיים הברייתא ת"ל לא ימצא ומפרש דדריש באם אין ענין ללא יראה תנהו ללא ימצא:
שם תוס' ד"ה משום וכו' וקשה לרשב"א וכו'. נ"ל דר"ל מגז"ש דשאור שאור וא"כ אמאי סיים הברייתא ת"ל לא ימצא הול"ל ת"ל לך לך תרי זימני ויליף שאור שאור כמו שסיים אח"כ בברייתא:
שם אבל ע"ק לו וכו'. עיין במהרש"א ומ"ש אלא יתורא דלך אתי להתיר בגבולין הטמנה לא הבינותי איך נילף מלך היתר הטמנה והול"ל רק קבל פקדונות וא"כ אפשר לומר דהתוס' ס"ל דכמו דיכול יטמין היינו מקרא דלא יראה לך בלא יתורא גם יקבל פקדונות היינו מגוף הפסוק דלא יראה לך בלא יתורא גם עיקר קושייתו לא הבינותי דהתוס' לא כתבו דלא אצטריך גז"ש דודאי אצטריך גז"ש לאסור בגבולין הטמנה וקבל פקדונות כמ"ש מהרש"א אלא דלא אצטריך להברייתא לומר ומה שאור האמור בגבולין וכו' למילף התירא בבתים שאתה רואה של אחרים ושל גבוה ודו"ק. שוב מצאתי כן בצל"ח:
שם):
הקשה ר"ת וכו'. ולענ"ד נראה לתרץ דדוקא לענין שיעבור הישראל ע"י שהם מופקדים בידו שייך לחלק בין כבשתו ושרוי עמו בחצר או לא אבל לענין שיתחייב בהמתו בבכורה ועיסתו בחלה לא משמע להו לחלק בכך וא"צ תרי קראי ודו"ק: