אור ברסלב
גנזי יוסף פסחים › דף ד.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

פסחים · דף ד.

דף ג:

גמרא א"ל אייבו קיים וכו'. עמ"ש בגליון הש"ס בדפוס ועיין תוס' מ"ק שם ודו"ק:

שם וכי תימא זריזין מקדימין למצות וכו'. כ' מהרש"א דלגי' הרי"ף מייתי מקרא דסדום ע"ש ותמהני דלפי מ"ש מהרש"א בתוס' ד"ה שנאמר דהיכי שהלך מאליו דרך להשכים יותר מזריזין המקדימין למצות היכי מצי למילף כאן מקרא דסדום דזריזין מקדימין שמא למצות א"צ להשכים כלל ובסדום כיון שהלך מאליו השכים בבוקר ולא קודם לזה שלא ילך יחידי בלילה וע"כ דמקרא דעקידה ילפינן דלולי המצוה לא היה הולך וכמ"ש מהרש"א ואפשר להוסיף עוד שלא רצה לילך קודם המצוה שיהא מצווה ועושה ואפ"ה השכים בבוקר ודו"ק:

שם תוס' ד"ה על המשכיר וכו' ואין אדם יכול לבטל וכו'. וצ"ל לפ"ז הא דאמר או דלמא על השוכר דאיסורא ברשותיה קאי ר"ל והמשכיר אפקר ליה והקנהו לשוכר ונ"ל דכל זה לשיטתם ריש (דף ב') דבדיקת חמץ הוא שמא יבא לאכלו אבל לשיטת רש"י נוכל לפרש דחמירא דידיה היא ויעבור בבל יראה או דלמא הקנהו לשוכר וכו' ודו"ק:

שם ד"ה אם וכו' ומפרש ר"י וכו'. עיין במהרש"א ונ"ל דלפ"ז ה"ה כשהקנה בקנין ולא מסר המפתח על המשכיר לבדוק ועיין בט"ז ר"ס תל"ז ודו"ק:

(עם ע"ב):

ד"ה לאו משום וכו' מהימני מגו וכו'. משמע דאם אמרו לא נבדק ודאי נאמנים להצריך בדיקה וצ"ל דמיירי בקטן חריף ואיכא רגלים לדבר וכמ"ש רמ"א ביו"ד סי' קכ"ז סס"ג אלא דעדיין יש להקשות אי חזקתו בדוק אפילו עד כשר לא יהא נאמן להצריכו בדיקה דע"א אינו נאמן היכי דאתחזק התירא להרבה פוסקים אם לא משום הודאת בעל דבר כמבואר ביו"ד שם ס"א וס"ג וכאן מיירי בליתי' לפנינו ולכאורה הי' אפשר לומר דכיון דליכא חזקת היתר ממש על הבית אדרבה הא ודאי אינו בדוק היה מעיקרא אע"ג דאמרינן מסתמא בדקו מ"מ לענין זה אמרינן דהוי לא אתחזק לא איסור ולא היתר דנאמן ע"א לאסרו וכן להתירו אי הוי אמרינן אין חזקתו בדוק ולפ"ז משכחת לה שפיר שאינו בחזקת איסור ולא בחזקת היתר ואפ"ה מותר וע"א נאמן לאסרו כגון אי אמרינן חזקתו בדוק ויתיישב קו' הש"ך ביו"ד שם ס"ק כ"ו על רמ"א עוד אפשר לומר דמיירי שרוצה העד להוכיח שהלך בעל הבית קודם זמן בדיקה ולא בדק כמ"ש רמ"א שם רס"ג והרבה יש לעיין בזה ואין כאן מקומו ודו"ק:

שם רש"י ד"ה שבעת ימים וכו' אפילו שעה אחת וכו'. לכאורה אינו מובן דלפ"ז מאי מקשה ואימא לרבות לילי ט"ו לביעור הא כיון דמרבה לילה לאיסור א"א לבער בלילה שישהה שעה אתת בלילה קודם הביעור ועיין מ"ש הפ"י בזה והנלענ"ד דלפירש"י מ"ש לרבות לילי ט"ו לביעור היינו שיבער קודם כניסת ליל ט"ו שבליל ט"ו יהי' מבוער אבל אי לא אתי לרבות לילי ט"ו אי אפשר לפרש אך ביום הראשון תשביתו שישבית קודם כניסת יום ראשון דא"כ קרא למה לי דמפסוק שבעת ימים נפקא וע"כ או שבא לומר שלא יבער אלא אחר כניסת היום או שבא להוסיף לאיסור עוד זמן אחד וכיון דא"א לומר שלא יבער עד אחר כניסת זמן איסורו שהרי ישהה בו שעה אחת ע"כ שבא להוסיף יום י"ד ומקשה ואימא דלעולם שצריך לבער קודם כניסת זמן איסורו ולא בא לרבות אלא לילי ט"ו וכן מה שמקשה ואימא לרבות ליל י"ד ואימא מצפרא היינו לבער קודם כניסת זמן איסורו לפירש"י ולפ"ז מתורץ קו' הצל"ח שהקשה דמשמע דלפירש"י לא מחמת ייתורא דריש וא"כ מאי מקשה ואימא וכו' ע"ש ולפי מ"ש גם לפירש"י מייתורא דריש דבלא הייתור לא הוי מרבינן שום דבר אבל הייתור ע"כ בא להורות או להוסיף עוד זמן או שלא יבער עד אחר כניסת זמן איסורו וכמ"ש ודו"ק:

שם תוס' ד"ה וכתיב וכו' ואין נראה לר"י וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד קושיא זו היא ממש קו' התוס' לקמן (דף י"ב ע"ב) ד"ה אימתי שהקשו על פירש"י ועוד דהא מנותר יליף ר' יהודה וכו' ע"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה